עָנָן בַּר־חֲלוֹף

עוֹטָה עַל גּוּפָהּ הַדַּק

רְדִיד וָרֹד עַרְפִלִּי

יוֹצֵאת אֶל הַסּוּפָה הָעַזָּה

בְּלַיְלָה סוֹעֵר, גּוֹרָלִי.

מְשַׂחֵק הָרוּחַ בִּצְעִיפָהּ

כְּמוֹ הָיָה עָנָן בַּר־חֲלוֹף

מְעַגֵּל, כּוֹרֵךְ, פּוֹרֵשׂ

נוֹשֵׂא הָעַלְמָה אֱלֵי חוֹף.

גַּלִּים עַזִּים שְׁטָפוּהָ

תָּלְשׁוּ צָעִיף מִצַּוָּארָהּ

עָנָן עַרְפִלִּי וָרֹד

עָלָה הַשָּׁמַיְמָה בִּסְעָרָה.