המחברת

מחברת משבצות, ארבעים דף לבן

ועט שקצהו מעוך מרוב לעיסות

בעמודים הראשונים רשמתי כמה מספרים

לקראת האמצע התחלתי יותר לנסות

פתאום בלי לשים לב, התמכרות

לא לקחתי אוכל, בגדים או מים קרים

לא חשבתי הרבה, אבל באמצע מדבר,

מצאתי את עצמי יושב וכותב שירים

במחברת חשבון, עם אוזני החמור

עם העט שכבר לא יודע מה צבעו המקורי

וכשנגמר המקום, ארבעים דף בוזבז,

כתבתי גם על הצד האחורי

ואז מקדימה, ובין השורות, ובצד בקטן

עד שכבר לא הצלחתי לקרוא מרוב מילים

כבר שכחתי על מה כתבתי, אך לא היה לי אכפת

כל עוד אמשיך להאכיל בנשמתי את הדפים

ואם מצאתם מחברת חשבון ישנה, מעוכה

עם אוזני חמור ודפים מושחרים מרוב דיו

עוד מתגעגע אליה, גם חסר לי העט,

חפשו אותי כאן, במדבר המילים האבודות.