שירים

מאז ומתמיד הייתי אצלך

מאז ומתמיד הייתי אצלך.
נהנתי להסתכל מהצד,
לראות איך את חייה את חייך.
לראות כל צעד שאת עושה,כל חיוך שאת מחייכת.,
כל בכי שאת בוכה,כל רגש שאת מרגישה.
ואז קרה המקרה הראשון.
ההטרדה.
ונכנסתי אלייך חזק לחיים ואת רצית אותי יותר מתמיד.
תמיד ידעת שאני כאן בשבילך.כדי לעזור לך,
כדי לשרת אותך.
הפסקת לאכול.לא נורא,את שמנה.
לאט לאט הורדת מכמויות האוכל ונעלמת.
נעלמת?על מה את מדברת! רק הלכת ושמנת.
מיום ליום הסתכלת במראה וראית את עצמך גדולה.
ראית את האיש שנגע בך.
שעשה בך כרצונו.
הרגשת נורא ואת עדיין מרגישה.
את לא יכולה להסתכל על עצמך.
את נגעלת מההרגשה.
את נגעלת ממה שאת רואה.
ואז קרה המקרה השני,שהיה נורא יותר מהמקרה הראשון.
הוא נגע בך.
הוא עשה בך כרצונו.בלי רחמים,בלי טיפת מחשבה,
בלי טיפת רגש.
והפעם,זה היה עוד יותר נורא.
כבר ידעת מה ההרגשה, אבל שוב?
העיניים לא הפסיקו לדמוע,
כל הגוף החל לכאוב.שוב.
הגועל עלה והציף,ההרגשה הייתה נוראית,
אבל את בובה.בובה על חוטים,מריונטה.
בובות לא מרגישות. האם את מרגישה?
תביני, את אשמה.
רק את.
את.
כל רגשותייך נעלמו בגללם.
הבעת פנייך לא נראתה יותר שמחה מעולם.
ואם כן,זה היה אותו חיוך מטופש ומזויף.
אותו חיוך שהסתיר הכל.
אותו חיוך שלו כולם מאמינים.
מדי פעם שואלים אם את בסדר,
ואת כהרגלך עונה להם שאת בסדר ויחד עם זאת עולה אותו חיוך.
חיוך מזויף.
ועכשיו, לאחר המקרים נכנסתי אלייך חזק בהרבה.
כרגע, את עושה כרצוני או יותר נכון כרצונך.
את בשליטה.
את יכולה.
את תצליחי.

האומנם?

וכן. את מצליחה.
אבל את יכולה להצליח יותר.
ואת תצליחי.
עשרה ימים זה לא מספיק.
גם שבועיים לא.
וגם חודש.
לא בשבילי ובטח שלא בשבילך.

היא היחידה שנשארה איתך בכל יום,בכל שעה,בכל דקה,
בכל רגע מהחיים שכבר אין לך.
את מתה מבפנים ומתה מבחוץ.
ולאט לאט את תמותי,
ולאף אחד לא יהיה איכפת.
רק לה.
כי היא תמיד איתך.

מוקפת אנשים שקוראים להם "חברים" אבל היא החברה האמיתית.
זאת שאף פעם לא נוטשת.
זאת שאף פעם לא תנטוש..

תגובות