ציפור

אני מביט בך דרך הסדינים,

ציפור נפש רכה

ידי עוברת בשיער ראשך הנעים

ציפור חופש שחוקה

עת תפרשי כנפייך

ליבי יאדים.

חיוכך הענוג כעסיס הניגר

כלחש עתיק, כסוסים דוהרים,

אל תכתירי לרגע מבט מנוכר,

או אז פרחי השדה ינבלו כבר מחר

ובפינת רחוב חשוכה קופסת מטבעות ונגן של חליל,

בשבילו את לצליל.

את יודעת כיצד

להטריף את הדעת

לצייר במכחול עולמות אחרים

ואני,

נווד אלמוני לא יקיר האלים

אצור לך עולם בכשף מילים.

הצטרפי נא אליי נערת חלומות

ציפור נפש ענוגת כנפיים

ונצא לימים רצופי הרפתקאות

בסופם נשלב הידיים.

אני מביט בך דרך הסדינים

ציפור חופש חשופת קן

מקדיש לך שיר ערש ארוג כיסופים

נווד אלמוני ומסכן

בחיק כנפיה של עלמת חן

 איילת אהבים.