חזרה ליצירות
סיפורים

אם תתקן את ליבי אתן לך בעבורו פרוטה

בת הים הקטנה | (01/09/2012 19:39) | 68 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

אם תתקן את ליבי אחזיר לך אותו בחזרה.ובתמורה אשלם לך פרוטה. לאחר מכן אלטף את לחייך המנומשת, ואזכור את העצב בעיניך הכמהות.לא תצטרך לבקש ממני להסתכל בעיניים שלך כשתהיה קרוב לסוף.אעשה את זה בעצמי, ללא שפיטה, וללא חמלה.אנשום את המרווח שבין הראש לצוואר שלך,בקרבה משמרת.אהיה ממש שלך.
כשניסית לתקן את ליבי ליפפתי את ידי הקפואות סביב צווארך, חתרתי בשקט מתחת לחולצתך.ידעתי שהידיים קפואות, וחשבתי שתאהב להרגיש אותן, את הכל מהתחלה.ואתה לא הנדת עפעף, הקור לא הקשה על נפשך החזקה. היית מוכן לספוג את כולי רק כדי שאהיה שלך.זכרת לעד איך שירדתי ועליתי, איך שברגע של יצר השתלטתי על כולך.
ידעתי שאתה רוצה להרגיש יותר, את הקצה. הקצה של הקור, והיית קשוב ופתוח לכסיפור שלי, מעולם לא שמעתי כזו השתתפות, מעולם לא דיברתי אל כזאת הקשבה.וכשסיפרתי לך על הכאב השטותי שלי,האכזבה האחרונה,הגבת באנקת כאב, ואני שאלתי- איך? איך זה שלך כואב? ואמרת לי, שזה נשמע שרציתי את זה כל כך,וזה כואב, לא לקבל את מה שהלב כל כך רצה.
יש אנשים כאלה,יחידי סגולה,שמכניסים תחת עורם את כאבו של אהובם.ונותרתי מדממת בתוכך.אז כבר לא יכולת לתקן, את הכנף השבורה. לימים, כשנפרדנו,נכלא בי הכאב שלך. כמה כבד הוא היה, שונה משלי, מטונף, מלוכלך, בוץ כבד שמעיק על הנשמה. ודמעה צהובה נשרה בשקט מכרע על לחיי,כשידעתי את הכאב שלך.
רצית אולי שגם אני אתקן את ליבך.הרמת אותי כמו נסיכה לשניה אחת, והכרזת- אני כבר מתחיל לזכור את הריח שלך.והסתכלנו שנינו על המסך השחור ששיקף את פנינו אחת ליד השניה, והיינו דומים, והיינו קרובים,גבות כהות מעל מבט ירוק ועור בהיר ותווים חודרים, ובאלה שלי הייתה קצת יותר עדינות, מאלה שלך.
היו כמה רגעים שממש רציתי לתקן את ליבך,וליטפתי בשקט את כל מהותך.ולך זה קצת צרב, זה היה יותר מידי קרוב. אולי רצית רק את הכאב שלי,ולא רצית יותר.ובכל זאת תמיד, ביקשת שאסתכל בעיניך,כשהנשמה עלתה וירדה.
לדבריך לא אהבתי אותך מספיק, אבל שני כלים שבורים לא יוצרים שלם, ולכאב לא מעובד לא ניתנת הגאולה.
בסוף נטשת. והייתי חשופה מידי על המיטה הקרה.איפה החולצה האפורה שאהבת?איפה הבגדים שיכסו אותי ואהיה פחות בודדה?ואיך הקור השתלט פתאום על כולך?איך יכולת לעזוב את מי שהבטחת לתקן את ליבה?
אם תתקן את ליבי אתן לך בעבורו פרוטה.

תגובות

חזרה ליצירות