מיתרי הנפש

מיתרי הנפש

נֶפֶש הַאָדָם – כְּמוֹ שְזוּרָה מֵיתָרִים

לִפְעָמִים כּוֹלְאִים עֶצֶב, בְּלַחַש נִשְמָעִים.

לְעִיתִים אַרוּזֵי אוֹן, פּוֹרְטִים בְּסְעַרָה,

וּמְעֵת לְעֵת בְּרוֹן יְנָגְנוּ לְנְשַמָה.

לוּ הֶחְכִּים לַדַעֲת צְפוּנוֹת כִּיוּונָם,

לְעַדֵן בְּמִינוּן הַנַכוֹן אֶת אוֹרְכָּם,

לא הַיָה אוֹשְרוֹ נָע וַנָד כְּמְהַסֵס,

בְּמַעְגָל מִסְתַחְרֵר שְאֵינוֹ מִתְכַּנֵס.

אַך יוֹסִיף וְיִצְעָד בְּנַתִיב יִסוּרָיו,

לְיוֹם שֶל שִמְחָה יִשָא אֶת עֵינָיו,

רוּחוֹ הַחוֹתֶרֶת אֶל גִבְעָה תַעְפִּיל,

תְבַקֵש לִצְעוֹד בְּתֶלֶם מוֹבִיל.

בְּהַגִיעַ לְשִיא לִיבּוֹ יִתְרוֹנֵן,

צְלִילִים יְעַטְרוּ אֶת פַּנָיו בְּחֵן,

כּל גוּפוֹ יַעֲלוֹז, תִישַכָּח הַשִגְרָה,

אֶת עַצְמוֹ לא יֵדָע בְּרִגְעֵי מְשוּבָה.

אַך קַצָר הַחִיוּך הַטָבוּל בְּטוֹב,

וְסוֹפוֹ בְּמַסְלוּל מְחוּדָש שֶל מַכְאוֹב,

כּל חַיָיו יִתְאַוֵוה לְרְסִיסֵי רְגָעִים,

לְצֵרוּף הַנָכוֹן שֶל אוֹתָם מֵיתָרִים.