כשמוח ורגש נפגשו

מר מוח וגברת רגש הם ידידים ותיקים

לרוב הם מסתדרים אך לפעמים גם רבים

כשמגיע אז ריב שניהם עקשניים ומאדימים

כל אחת בשלו ולשני להקשיב לא מוכנים

גברת רגש רואה פרפרים בשלל צבעים מתעופפים

ומר שכל מייד בנשיפה חזקה מעיף אותם לעולמים

אז גברת שכל מתעצבנת ואומרת "למה? נהנתי מהם כל כך"

ומר שכל עונה לה "כי הדמיונות סופם להישכח"

וגברת רגש עונה נעלבת ונרגזת "אז מה? לפחות איהנה מההרגשה"

ומר שכל עונה לה בזעקה "לא ליהנות כי אם לחלום את רוצה"

וגברת רגש עונה אדומה כולה "ואם לחלום אז מה?! מה רע בכך בכלל?"

ומר שכל עונה מיוזע "עדיף לחלום מציאות או לא לחלום כלל"

וגברת רגש אז שותקת ודמעה קטנה מקצה עינה נושרת

ומר שכל מושיט לה מטפחת מכיסו והיא אותה מוחה בתנועה נמרצת

"בסך הכול רציתי קצת להתרגש" אמרה בקול מתייפח

"אני יודע, אבל לא שווה להתרגש מסתם אורח..."

מר שכל אז אחז בידה של גברת רגש ואמר

"בואי בלי פחד ואראה לך פרפרים במקום אמיתי ומוכר"

וכך שניהם שלובי זרועות התקדמו אל אותו מקום נהדר

אל האושר האמיתי שפרפרים בשלל צבעים מרחפים בו תמיד

ובו אפשר לחלום מציאות ולהרגיש בו זמנית.

כל הזכויות שמורות ל ayelet .