שיר לאביאל

ילד

ומבעד שתי עיניו

גלים של תכלת

גלים ששוטפים את חוף החיים.

ילד

עם שיער שחור

ושתי עיניו עוד בוהקות באור

הניצוץ שבהן מקורו מבפנים.

לא, אל תוותרו עליי –

הוא מאתנו מבקש

אנא, רק תשמרו עליי

הוא מפחד כמו מאש.

הסתכלו עליו

איך שהוא מתבייש.

ילד

פנים צחורות ועגולות

ללא כל קמט.

יבוא היום ויעריך את

זו הדרך עד מאוד.

לא, אל תוותרו עליי –

הוא מאתנו מבקש

אנא, רק תשמרו עליי

הוא מפחד כמו מאש.

הסתכלו עליו

איך שהוא מתבייש.

לא, לא אאבד תקווה

אמשיך בדרך המהירה

אושיט ידי מתוך האפלה

עוד תהיה פה שמחה גדולה

לא, אל תוותרו עליי –

הוא מאתנו מבקש

אנא, רק תשמרו עליי

הוא מפחד כמו מאש.

הסתכלו עליו

איך שהוא מתבייש.

הסיפור שמאחורי השיר: "שיר לאביאל" הוא עוד אחד מהשירים הבודדים שכתבתי שעומד מאחוריהם סיפור שראוי לספר: כתבתי אותו בדיוק בתאריך זה בשנה שעברה, לאחר שנחשפתי דרך הפייסבוק לסיפורו של חיים-אביאל בקמן בן השש הלוקה במחלת דם נדירה.

תחת הכותרת "בבקשה אל תוותרו עליי" מבקשים הוריו, באמצעות הקבצה שהוקמה למענו בפייסבוק, כל סיוע ועזרה שיש בידי החברים בה להעניק במטרה להביא לשיפור במצבו של בנם. בימים אלה ממריאים אביאל ומשפחתו לארה"ב לצורך טיפולים.

 © כל הזכויות שמורות למחבר!