"סליחה? אני רק שאלה?" נדחפתי לעבר
הפקיד
"אין בעיה, זה 6 אגורות למילה"
ענה לי בקול שמנפיקים במשרדי ממשלה.
"מה אני צריך למלא בטופס הזה?"
ואז קלטתי את מה שאמר "רגע. מה 6 אגרות למילה?"
"6 אגורות לכל מילה בתשובה
שלי" חזר באותו טון בדיוק. לפקידי שירות אין מבטים או קולות משתנים. הם מסבירים תעריפי שירות
ומתארים רצח עם באותה צורה .
"ממתי זה?" לא הצלחתי להוריד
את מבט ההפתעה מפני
"בדיוק עדכנו את זה בתחילת השבוע,
אבל אני יכול להבטיח לך שזה הולך להיות הסטנדרט בכל המשרדים"
"זה לא נשמע לי נוח בכלל" גמגמתי
בבלבול "יש משהו אחר שאפשר לעשות?"
"בגלל שאנחנו בשבוע הטמעה, בשבילך
אני יכול להשתמש בשיטת החישוב הישנה"
"איזו שיטת חישוב ישנה?"
"לפי זמן טיפול. עד לאחרונה נותני
שירות היו מחייבים לפי זמן. דקות, שעות, ימי עבודה , אתה יודע. אוכל לחייב אותך
לפי זמן השיחה, תרצה שאעשה זאת?"
"אני לא מבין למה את רוצה לחייב
אותי, זאת רק שאלה קטנה. יכולת כבר לענות לי"
"אני מצטער, אבל אין לי מה לעשות בנידון"
"טוב, תודה על כלום!" אמרתי בתסכול
"רגע אדוני. זה יהיה 3 שקלים ו 36
אגורות"
"מה????"
"השיחה שלנו. עניתי 53 מילים, 6
אגורות למילה. 3 שקלים ו 18 אגורות. איך תרצה לשלם?"
"בכלל לא ענית על השאלה שלי, אני
לא מוכן לשלם על זה!!!" צעקתי. רחשים עלו מהקהל מאחורי.
החלטתי שאני עוזב את המקום. הסתובבתי
במהירות וניסיתי לצעוד לתוך הקהל שחיכה בתור, אך גופי מיד נתקל בשני מאבטחים זעומי
מבט. בלית ברירה הסתובבתי בחזרה אל הפקיד.
"כמה אמרת שזה..." שאלתי
בהכנעה
"המחיר העדכני לרגע זה הינו 70
מילים, 6 אגורות למילה, 4 שקלים ו 20
אגורות"
בשלב זה כבר הבנתי שמיותר להתווכח והתחלתי
לחפש כסף קטן. הוספתי אגורה לאגורה, כאשר הוא התחיל לרשום על פתק "15 מילים
נוספות, עוד 78 אגורות, סה"כ 5 שקלים ו 10 אגורות"
הוא חייך בפה סגור, ותהיתי מה התעריף
לחיוך בפה מלא. הוא המשיך לשתוק כדי לא לחייב אותי בתוספת, ובזמן ששילמתי, דמיינתי
אותו מסביר במשפט אחד ארוך איך למלא קבר אחים ביעילות ואיזה טופס צריך למלא בגמר
עבודה.
לאחר שיצאתי, פטור מכל הכסף הקטן שלי,
הרגשתי זול יותר מאי פעם. הרגשתי שכל דבר שאגיד עולה כסף אבל בעצם לא שווה יותר מכמה
אגורות, לא שווה כלום. ראיתי את עצמי אומר לאהובה שלי "אני אוהב אותך",
ומבקש ממנה 20 אגורות כדי שיהיה עגול, או מספר סיפור לילה טוב לבת שלי ולוקח כמה
שקלים מקופת החיסכון בתמורה. דמיינתי את עצמי משתגע, ולא יכול לספר לאף אחד מחשש
שיצפו לתשלום על כל מילת עצה.
מישהו עצר אותי באמצע הרחוב וקטע את הרהורי
"סליחה, איפה זה רחוב
ארלוזרוב?"
"60 אגורות למילה" פלטתי לאחר
כמה שניות
"מה????"
כן כן," עניתי "על כל מילה
בתשובה שלי אתה משלם 60 אגורות, אלא אם כן לא בא לך למצוא את הרחוב"
"בסדר, בסדר " הוא התחיל מחטט
בארנקו "אבל למה כל כך הרבה?"
"מילה שלי, שווה זהב" עניתי לו "ואתה כבר עומד על 25 מהן. איך תרצה לשלם?"
