אם ידענו אפו בעובר הגבול ביחסים בן בני- אדם .

אם אדם בוגר מתנהג כקטן במצבים שצריך להתנהג כי אדם שפוי

ושצריך לקחת אחריות על יחסים עם אנשים קרובים הוא מעדיף

במקום להגיד אני איתך.לא הוא בורח אל שיחים למה ? אם בחיים היו אחרים

הרי האדם הוא גוף נפש ושכל אבל כול אחד הולך לבד באמת.

ואם היה פועל הכול כי תערובת אחידה אז בעולם היה יותר משלם .

לא הינו כול- כך רעים וקלים להתפתות של אהבה ,סקס ,כסף.

ברור יום, לילה, שבוע, חודש, דקה ,שניה .

הם ברורים לכול אחד ואחד זה טבעי וככה יהיה תמיד

אבל הבנ- אדם הוא לא בורר בכלל.

אני שואלת למה ההורים מחנכים את ילדים להיות ילדים טובים

הרי האנשים הגדולים בעצמם לא תמיד טובים.

אז למה הכול ככה?