המלצה על ספר - 1Q84- הרוקי מורקמי, 773 עמ'

"מהו העולם האמיתי – זו שאלה קשה מאוד," אמר "הלידר" כשהוא שכוב על בטנו. " זו הנחה מטאפיזית. אבל זהו העולם האמיתי, אין כל ספק בכך. הכאב שאתה חש בעולם הזה הוא כאב אמיתי. המיתות בעולם הזה הן מיתות אמיתיות. דם שהוגר בעולם הזה הוא דם אמיתי. זה לא עולם מזויף, או עולם דמיוני, או עולם מטאפיזי. אני יכול להבטיח לך. אבל זו לא שנת 1984 שאת מכירה."

כה אמר הלידר לאאוממה רגע לפני שהחדירה את החוד של דוקרן הקרח הקטלני לצווארו. הגיע לו למות, חשבה, הוא אנס ילדות קטנות, אך לא הצליחה לגבור על הרגשות המנוגדים הסוערים בה וזאת בניגוד למקרים הקודמים בהם בקור רוח מוחלט חיסלה אנסים וגברים אלימים.

"לאחר שירד מהמגלשה ועזב את גינת המשחקים, שוטט טנגו ללא מטרה ברחובות קואנג'י, מרחוב אחד למשנהו, כמעט בלי לשים לב לאן הוא הולך. תוך כדי הליכה הוא ניסה לשוות למחשבותיו המבולבלות צורה כמעט ברורה יותר. אבל כל כמה שהתאמץ, הוא לא הצליח לארגן את מחשבותיו. הוא חשב על יותר מדי דברים בבת אחת על המגלשה. על הירח הנוסף, על קשרי דם, על ההתחלה החדשה בחייו, על החיזיון המציאותי עד כדי סחרחורת, על פוקה-ארי ו"פקעת של אויר", ועל אאוממה, המתחבאת בקרבת מקום".

Q = תשע ביפנית, ולא, אין קשר בין 1984 של ג'ורג' אורוול, למעט הערבוב בין דמיון למציאות.

שורה תחתונה, WOW, לא יכולתי להניח את ה"לבנה" הזאת מידי וכך במשך כשבוע וחצי חיסלתי אותו בנשימה עצורה. מורקמי כותב נפלא וזו אכן פסגת יצירתו.

הסיפור מספר את סיפורם של אאוממה וטנגו אשר דרכיהם נפרדו בגיל 10 אך לא חדלו לרגע לאהוב זה את זו. חייהם הבוגרים רצופים חוויות שבין התקופה בה הם חיים, 1984 לבין העולם הדמיוני אליו הם נשאבים בניגוד לרצונם – 84Q1.

שווה כל רגע!