מעיין

מעיין מתקרבת אליו מתמכרת  לחייו היא לא תחזור

אני שיניתי מסלול אבל עדיין כבול ביופייה מכור אליה

היא לא יודעת  דבר  היא לא חוזרת לעבר ובעתיד אני זר

מעיין משפילה עצמה למענו  סובלת מבפנים  ואומרת שלא

מתמסרת לכל נגיע  וטוב לה איתו  כשהוא נשבר היא מרגיע אותו

היא לא חושבת אלי היא שורפת את חיי מאדימה את עייני

 פתחתי במרדף  וחזרת רק לדף

קיפלתי הכול וניסיתי לחדול מלהיות  האיש האדיש שהפסיק להרגיש 

הזמן התקשה הימים בואטים בלי הפסקה  וחלומות אליך רודפים את יגוני  שממלא את ליבי

מעיין  מחלימה מכאב בדיוק כשהוא עוזב  והיא רודפת אחריו

אני עייף מלכתוב אלייך  הכול התרסק/ניתרק על הדף  כשהאושר נישרף

מנסה להבין איך קרה שניסגר לה הלב והיא לא שמעה

עייני נושרות אחרי כל שיר   

מעיין חולמת אליו משלימה את חייו היא לא תחזור

טוב לה עכשיו לידו  קשה לה כשקשה לו תלויה בו וחושבת שלא

הם דיברו  שעות על ספרות ועל סקס  צעק לה בואי נתעלס

הוא קשר אותה אל חייו נתן לה להרגיש טיפשה עם תעזוב

 ומעיין לא מנסה להבין היא רק רוצה לאהוב

ואני מהמר עליה  בחיי ממציא דמויות כדי לשחרר את עיני ואני בונה ארמון והחכה לה עד יומי אחרון אני בולע את כול החלומות ממשיך לזייף שמחות    מיותרת אהבה אפורה   בונה לעצמי את עולמה ומחכה שהיא תחזור הביתה

ואין לי זכות לחלום עליה  אז היה לה שיר אהבה  לא ידוע  לה