הגמד

וכאשר ברחוב עמד

האנשים זרקו מבט

מכל עבר ומכל צד.

היו כאלה שריחמו

היו אחרים שנדהמו

עשו עצמם שלא ראו

שלא יחשוב שצחקו.

אך הגמד הרגיש בכל

למרות להגיב לא יכול

האם ייתן לרוחו ליפול

ולמרה שחורה לצלול?

לא פעם בלילות נראתה

בשתי עיניו דמעה קטנה

ובראשו עברה השאלה

מדוע זה נוצרה  האפליה.

ואז, בוקר אחת בהפתעה

טרם בשמים השמש זרחה                                                                      הוא קם ורץ אל הגזוזטרה

החל צועק בכל כוחו שיישמע:

"קומו כל שכניי שבשכונה

תכניסו זאת אצלכם בתודעה,

זה שאני גמד מאז הלידה

אסור שתקבעו עלי דעה

ומסתכלים עלי כחיה משונה,

גם מודדים אותי לפי המידה

בגובה פחות מכם מהרצפה,

אני כמוכם בכל קנה מידה

לכן תפסיקו לחייך בהיחבא

קבלו אותי אליכם כמשפחה

שיותר בלילה לא אזיל דמעה".