עץ

וְהָעֵץ הוּא מַחְוִיר עֲנָפָיו,

אַל מוּל דַּלּוֹתָ הַשֶּׁפַע הַנִּרְצָע,

שׁוֹקֵק מַעְיָן דּוֹמֵעַ,

מְשַׁלֵּחַ הַיָּד הַיֶּדַע

הַשּׁוֹמֵעַ

וְהָעֵץ הוּא נְחַלֵּל וְחָלָל,

הוּא צָנַח בְּנִבְכֵי הָעֲרָבָה,

וְאוּלַי לֹא שָׁמַעְתָּ,

אוּלַי,

אֶת שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר,

הוּא רָצָה,

רַק,

וְאוּלַי לֹא שֶׁמֵּעֵת,

הִתְמַכַּרְתְּ לְהֶבְלֵי עֲוָלוֹת,

הַתִּרְדוֹף אַחֵר זְנָב אַחֵר,

וְהָעֵץ,

וְהָעֵץ,

הוּא מַחְוִיר עָנָף אַל מוּל הָרוּחַ,

עָנָף כָּל שֶׁנִּשְׁאַר,

לְהַסְתִּיר מְבוּשָׁיו שֶׁל הַזֶּה,

שֶׁל כְּסִיל שֶׁאָהַב

שֶׁדְּמָה לִשְׁאָר.