חמשת החושים

לפני שירון נפל ושקע בתרדמת החיים שלו בעולם בני – האדם ,

עוד בהיותו מלאך ענק וזהוב עם כנפיים ענקיות הלך הוא לבוראו ושאל אותו

אך הוא יודע אם – חטאו ועל פי זה לשלוח אותם לאור שבגן – העדן או לשחור שבגיהינום.

- "הבאתי להם עיניים שלא גדלות לעולם וכך בסוף חייהם אוכל לדעת מה ראו"

-"אבל מה אם ולא יהיה להם זיק בעיניים?"

- "אז הבאתי להם אוזניים גדולות שלהם אוכל להאזין בסוף חייהם"

-"אבל מה אם ולא נשמע שום חרש באוזנם?"

- "אז הבאתי להם אף שאוכל לדעת בסוף חייהם את מה הם נשמו"

- "אבל מה אם והאף הפך סתום ולא הריחו דבר?"

- "אז הבאתי להם שאת לשון שבסוף חייהם אוכל לדעת מה הטעם שהיה בהם כל הזמן"

- "אבל מה אם לשונם תחורר ולא יהיה שום טעם לחייהם?"

- "אז הבאתי להם ידיים שאוכל לדעת במה מששו ואחזו באפלה"

- "אבל מה וגם ידיים נשמטו ולא נגעו בדבר מה אף פעם?"

- "אז הורדתי את רוחי, את דעתי, את תשוקתי, את חמדתי, את קנאתי, את אהבתי ואת מלאכיי וכך אדע שהאדם הנוצר בצלי היה הוא כסלע כל שנותיו והגלגל אותו ויימתח אותו לפרק זמן נוסף"

- "תודה לך" הושיב לו ירון ועף בנחת לתאו לכתוב ולתסרט חייהם של ההולכים בארץ. מה שלא ידע הוא שבעוד כמה ימים הוא יכשל בבחינת האלוהים וכנגד כל שאלותיו יאלץ הוא להתמודד כמעט ולבד.