גשמי תחרה

אצוף בתוך גשמי תחרה, הגוועים לרגל יופייך,
אשיר כזמיר בעת אשא עיני אל הוד רוממותך,
אקשיב לצלילים השוקעים מן החלל אל תוך לב תוסס,
אכרוך נפשי בנפשך ובדמך אייחל להתמוסס.

שעות של ייסורים, של אהבה ואיסורים.
בשקט, באתי לחדרך ונשקתי לשפתיים ענוגות,
בעת נמנום קליל, בשעת בין ערביים עצובה,
עינייך כיונים על אפיקי מים.

אעטוף את לבך במבצר מובחר,
ארצה לגעת בפיסה אחת קטנה מתוכך,
ארצה לדעת ולא לשכוח את טוב שפתייך,
עם יין מלכים אשבע ואדע כי כעת כבר מאוחר.