אלילי המשאלות

אני מביט מן החלון הזהוב,
עכשיו כבר מאוחר מדי,
החורף הלך ובא האביב,
הקיץ בפתח ובתוכי קינה עמוקה.

להתנער מהזמן, לקום ולחיות,
להזדנב אחר אלילי המשאלות,
להשתחרר מן הפחד, להגיע למרומים,
לעזוב את הכל, להצטרף לאלוהים!

אני מביט מן החלון הזהוב,
דרור מגיח בפתחו הצר,
הוא מצייץ את ציוצו החופשי,
ואני רק מביט, והקנאה מתפרצת מתוכי.

להתנער מהזמן, לקום ולחיות,
להזדנב אחר אלילי המשאלות,
להשתחרר מן הפחד, להגיע למרומים,
לעזוב את הכל, להצטרף לאלוהים!