חשבי שוב

בזעם חלפת על פני, אף לא מילה אחת.
גשם זלעפות מכה בי כרעם ביום סגריר,
חשבי שוב, רעייתי, מתנת אלים ניתנה לי,
אל נא תשלחי ידך, בחרונך לקחת אותה ממני.

זהו המטיף החולה וגם אני חולה,
במחלת האהבה, ממנה אין מנוס,
את מחלתי ואת תרופתי,
חיינו נועדו לכישלון או לחידלון?

אני מבקש את תשוקתך, לשכון בחיקך.
אני רק רוצה; רק רוצה
קצת ממך!
תחת השמש, הירח והכוכבים.

אף דמי נוהה אחר דמך,
ולבי נתון לך, ובכל מאודי רציתי אותך.
נגעה ידי בזרמי העונג המצמררים;
ועל כל פשעים, תכסה אהבה...