בס"ד                                                                                              23.5.2011

ערבית/דויד סמוכה

אחר הצהריים,

למערב השמש נוטה.

אני במזרח  בשומרון ,

וצופה אל הים.

המראה מרנין,

את העין שובה.

הים נראה מרחוק,

כסוף ויפה.

קרני השמש אחרונות,

אל הים נאספות,

המראה מקסים ומלבב ,

באופק הן יוצרות.

אל הים,

כדור אש צולל.

באודם שמים השמש שוקעת,

עוד יום תם הערב יורד.

השמש שוקעת בים.

היום מאפיל,

מאורות מתחלפים,

 זאת שעת הירח ואלפי כוכבים .

שעת דמדומים,

בין לילה ליום,

תפילת ערבית מתחילה .

זו העת להודות.

תודה לך אלוקים,

על כל מה שבראת.

על המראות הגלויים והסמויים,

ועל שאותנו יצרת.

תהילים פרק קנ

א  הַלְלוּ-יָהּ:
הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ;    הַלְלוּהוּ, בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ.
ב  הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו;    הַלְלוּהוּ, כְּרֹב גֻּדְלוֹ.
ג  הַלְלוּהוּ, בְּתֵקַע שׁוֹפָר;    הַלְלוּהוּ, בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר.
ד  הַלְלוּהוּ, בְּתֹף וּמָחוֹל;    הַלְלוּהוּ, בְּמִנִּים וְעֻגָב.
ה  הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע;    הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.
ו  כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ:            הַלְלוּ-יָהּ.