סיפורים
משרוקית
הם ישבו שמה בבית הלבן כשמולם עשרות אנשים מסתכלים. נשיא שחור ושתי ראשי
הממשלה ששערות ראשם לבנים. חייכו למצלמות, לחצו קצת ידיים ואז קמו מהכיסאות והחלו
ללכת אחרי הנשיא השחור שהוביל אותם לחדר עגול שקירותיו היו אדומים ומלא תמונות של
יצורים על הקריות היו תלויים שהיה ריק מאדם.
ובחדר העגול נמצא לו באמצע שולחן שחור עומד לו וסביב השולחן שלושה כסאות שחורים.
התיישבו שלושתם בכיסאות והחלו לנהל שיחה כשלפתע אצבע משולשת אחד מראשי
הממשלה עשה ואז ראש הממשלה היושב מולו קם כשמזגו חם וראש הממשלה השני קם גם הוא ודחיפות
החלו בניהם. הנשיא השחור קם במהרה וניסה
להפריד אך בהיותו מנסה קיבל הוא בטעות מהמולה לפנים ונפל ארצה ובכי תמרורים אותו
קפד. שתי ראשי הממשלה החלו לקפוץ אחד על השני ומריבה חזקה החלה בניהם כשהנשיא
בעודו בוכה לעצבים נכנס ונכנס גם הוא למריבה בעודו רוצה גם לעשות לאויבו פנס.
והנה שלושתם שם על הרצפה רבים ומקללים וקורעים את חליפתם כשלפתע הדלת נפתחה
ואישה מבוגרת עם קוקו שחור צמוד ושמשקפיים על חוטמה נכנסה כשסרגל גדול בידה ומשרוקית
נמצאת מחוברת לשרשרת צווארה. האישה התקרבה לשלושה ובחוזקה במשרוקית שרקה והם הפסקו
בבהלה את מריבתם "מה קורה כאן?!" היא צעקה עליהם והם הסתכלו עליה בבהלה
ובבושה "אני שנייה אחת עוזבת אתכם ואתם למריבה גדולה נכנסים?!"
"סליחה הגננת" הם הרקנו ראשם "עכשיו אני רוצה שתלחצו ידיים ותבקשו
אחד מהשני סליחה" הגננת אמרה ובכעס רב עליהם הסתכלה "סליחה ירון, סליחה
רפאל" אמר הילד האתיופי ששמו דרור "סליחה דרור, סליחה רפאל" אמר ירון
והוריד את הפאה הלבנה שלו מהראש "סליחה דרור, סליחה ירון" אמר גם רפאל
והוריד גם הוא את הפאה הלבנה מראשו "עכשיו אני רוצה שתחתמו על המסמך
הזה" הגננת אמרה והוציאה דף ממכנסיה "שאומר שאינכם רבים יותר
לעולם" "כן הגננת" אמרו שלותם וחתמו ביחד. "יפה מאד"
הגננת אמרה והוציאה אותם מהחדר העגול חזרה אל הגינה וחשבה לעצמה בנחת על כמה המשחק
הזה היה יכול להיות באמת יפה אם בעזרת משרוקית שלום אמיתי בגן ילדים היה עושה.
