המלצה על ספר - פרש הברונזה - מאת: פאולינה סיימונס, 688 עמ'

פרש הברונזה - מאת: פאולינה סיימונס, 688 עמ'

בדרך כלל אינני נוהגת לקרוא רומן רומנטי, אך את הספר הנ"ל קיבלתי מתנה ואותי לימדו "נותנים לך -תיקח, מרביצים לך - תברח". אז לקחתי, קראתי ונדהמתי מיכולותיה של הגיבורה.

ברוסיה של מלחמת העולם השנייה, טטיאנה, צעירה, קטנטונת וצנומה, נראית, כך מסופר, כעלה נידף ברוח, מסוגלת בשם אהבתה לאלכסנדר, קצין רוסי בצבא האדום ממוצא אמריקני, לסחוב אותו על גבה לחטוב עצים, לקטוף אוכמניות ולאפות מהן עוגה, לדוג דגים ולבשל מהם מרק, לכבד את הרצפה, לכבס, לייבש ולגהץ את מדיו וגם לעשות איתו אהבה וכל זאת כשהיא משרתת 4 זקנות וחומקת מאהבתו הבלתי נלאית של צעיר מקומי, ונמצאת בהריון מתקדם. בשלב מסוים היא אף מזרימה  ישירות מורידיה דם לורידיו בעת שהוא שוכב פצוע בבית החולים בו היא עובדת כאחות והיא ישנה על הרצפה לרגלי מיטתו, אוכלת במשורה לחם עבש ומים לחץ.

בשלב מסוים, כשאלכסנדר נאסר ברוסיה, היא נמלטת מברית המוצצות לארה"ב בסיועו של רופא אדיב, לאחר שנאמר לה שאלכסנדר החזיר נשמתו לבוראו. בדרך הם נתקלים בהפגזה כבדה בה נפגע הרופא, וטטיאנה ההרה, מתקנת לבדה את המשאית המושבתת, סוחבת את הרופא בכוחותיה הדלים לקבינה, והיא נוהגת עד שבדיה, משם מגיעה כנוסעת סמויה בספינה לארה"ב.

מה אומר ומה אדבר! איך לא סיפרו לי, למרות גילי המתקדם, שיש אהבות שנותנות כוחות פיזיים בלתי סבירים בעליל לנערות צעירות וגרומות!? כאילו, בשלב מסוים, חשתי בחילה עזה, לרגע חשבתי שאולי זה מהזדהות עם הגיבורה ההרה, אך לאחר מספר עמודים הבנתי שהבחילה נובעת מתחושת פמיניזם נבגד.

העדפתי למנוע מבן זוגי שיחייה את קריאת הספר כדי לא להכניס לו רעיונות מיותרים לראש.

לציין, שיש שני כרכים נוספים לספר הזה, עליהם העדפתי לדלג שמא זה מדבק. אבל מי יודע, אולי בכרך האחרון יסתבר שהם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

תרשו לי להקדיש שיר לאהבות בלתי אפשריות ולטלנובלות בכלל:

תרכיז הטלנובלות

דמעות זלגו מעינה היחידה

לאחר שאביה נישלה מירושה,

כאשר הגבר לו נתנה את ליבה

התברר כמניאק דוגל בילודה,

אך לא ממנה, רעייתו היחידה,

אלא דווקא מחברתה הטובה

שכך לפחות הציגה עצמה,

במסעדה על ארוחה,

בזמן שאחותה מאחורי גבה

התעלסה במרץ עם בחיר לבבה,

שבכלל התברר כעני מרוד

בעל אינטליגנציה של בצק רדוד,

שירש את הונו

לאחר שרצח את אשתו,

כאשר גילה אותה במיטה

עם בן זוגו,

שאותו הכירה במצעד הגאווה

והבטיח לו אמונים ואהבה

לאחר שאמה של אשתו

זכרונה לברכה,

נתנה לזוג את ברכתה,

רגע לפני שנפחה נשמתה

כשהסתבר לה שזו כלל לא בתה,

אלא בעצם אחותה עצמה ובשרה

ושהתברר שהגבר לו היא נישאה

אינו אלא אם סבתה,

ושהוולד אותו נשאה ברחמה

הוא מוטציה של חיי אהבה.