אהבה כבולה

אני נשבע, אשה, שלא אתייאש,
אני כאן בשבילך, לוהט כמו אש,
שולח אלייך חיצים של אהבה,
והם חוזרים אליי, נטולי תקווה.

המילים נשטפות בדרך אל אוזנייך,
מעלות עוד חיוך קטן על פנייך,
אך רק חיוך, ללא כל תגובה,
שילחי לי רק מילה אחת, אהבה.

אני טעון רגשות אמיתיים,
רגשות חזקים, יפים וכנים,
אך ליבך אטום, סגור ללא פירצה,
לעולם לא אדע מה באמת את רוצה.

אני לא אביר על סוס לבן,
אני גם לא נסיך, בן מלך ביישן,
אך אני האדם שלך יכול להעניק,
מענה לכל כאב שעל ליבך מעיק.

פיתחי לי, אשה, את דלתות ליבך,
אל תרחיקיני לעולם ממך,
כי אהבתך תוסיף עדנה לחיי,
תחזיר את הברק הדועך אל עיניי.

השמש עוד תאיר לנו את פניה,
תלטף את אהבתנו באור קרניה,
רק פיתחי לי את דלתך הנעולה,
שחררי את האהבה שבתוכך כבולה.