גודל הכאב והאכזבה!!!

גודל הכאב והאכזבה / פאני גלר

כשהתחלתי ללכת על חבל דק,

בראשי היה מסלול מדוקדק:

לא לחיות לבד, לגרש עצבות,

ואף פעם לא לחוש טעם בדידות.

הכאב נגע בפעם הראשונה כשבא,

הרגשתי את הטעם המר של האכזבה.

לא הפסקתי ללכת,שיניתי מסלול,

וכל רגע דחיתי מעצמי את התסכול.

האמנתי בכוח העצום של האהבה,

בלי לחשוב, שמעבר לפינה יש אכזבה.

בצעדים גמדיים המשכתי לצעוד,

וביום בהיר לא היה ניתן כאב למדוד.

הרמתי ראשי להביט אל הים,

ידעתי בוודאות, שהכאב בי קיים.

לא ארים את ידיי, ולא אתייאש,

כי עדיין בלבי בוערת האש.

הכאב הוא חזק, ואין לאן לברוח,

הכאב חודר, ולא משאיר בי כוח.

האמונה עדיין חיה בתוך לבי,

קול מעומק הלב לוחש תקווי.

אין בי פחד עוד מאכזבה עצומה,

כי כוחות אהבה באים בעוצמה.

בכתפיים זקופות וראש מורם,

החשק לחוש חום מידידות זרם,

ופעם נוספת יוצאת אל דרכי,

מצפה שייגע אושר עמוק בתוכי.

והפעם, כמו תמיד, מכה בי אכזבה,

ולא משאירה בי אוויר לנשימה .

בכל זאת מאמינה, שקימת אהבה,

הדרך שבחרתי היא חצי נחמה.

חשה כל עת בכאב, ואין לאן לברוח ,

הכאב מכה, ולא משאיר בי כוח.

חשק עז לחוש בידידות עם אהבה,

כל יום מודה על זה ,שחיה בי תקווה.

מעת לעת תקוותי מחזקת אמונה,

אני שמה הכאב בצד, ועדיין ממתינה.

® (כל הזכויות שמורות לפאני רוטנברג)