יצירות אחרונות
פניו חרוטות בליבי - לאהרון אלמוג באהבה (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/03/2024 07:15
בְּלֵב הַנֶּפֶשׁ (4 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/03/2024 03:09
התחלות וסופים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (4 תגובות)
*לנה* /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (11 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (11 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
סיפורים
פגישת מחזורפגישת מחזור - מי זה מתקרב אלינו, האם זה אריה, או שאני טועה? - אוה, לא יכול להיות הוא! נמתין שיתקרב עוד קצת. החושך מקשה את הראיה. - למה ארגנו כאן את הפגישה? אחרי שלושים שנה שלא ראינו זה את זה לפחות היו עושים זאת לאור היום! - אולי דווקא בגלל זה... שלא נראה כמה הזדקנו - יש כבר נכדים? - שניים. בארה"ב. בשבוע שעבר חזרנו משם. שמע, זו חתיכת חויה - מי היה מאמין, הא? הפכנו להיות סבים... - גם בורגנים לגמרי. אח! איפה כל החלומות שהיו לנו?! - הגשמנו. - כן, התעשרנו. - גם למדנו, גם נלחמנו, גם בנינו משפחות ברובנו. שרה, הביישנית המחוצקנת שהיתה מסמיקה תמיד, זוכר? היית מאמין? נהייתה פרופסור... - מצד שני, תראה איך נראית חיה, הפצצה של הכיתה! מושא חלומותינו. נראית ממש עלוב כאילו הזדקנה בחמישים שנה, גרושה, בלי ילדים... ממש כואב. מה שהזמן עושה... - אבל דב'לה, מנכ"ל של חברה ענקית! זוכר כמה צרות עשה למורים? - אמנון! דני! לא השתניתם! - אריה! תהינו אם זה אתה... - כן. זה אני, אני, בכבודי ובעצמי! יאללה, קופצים לים? כמו אז בימים הנהדרים של פעם? - תגיד מה עובר עליך? - נדבר אחר כך. (אריה השיל את בגדיו ונבלע במימי הכנרת הצוננים) - לא נגמל הא? אלוף צולחי הכנרת! . - נראה לי שהוא הפתעת הערב הזה... - זוכר איך היינו כולנו מתכווצים לידו? מחכים שיגיד את המילה האחרונה. - כן יש בו משהו מבעיר, ראית את המבט שלו? לא השתנה. - שלום מנשה. צעיר ויפה כמו פעם. מעונב מחויט... - התפקיד מחייב, דני. חבל שהמחנך לא אתנו כבר. - נכון, גם אסי לא. וחמדה... הם באמת חסרים כאן. - ראיתם את אריה? נראה שגם אריה המקורי לא אתנו... - מה אתה מדבר? הוא נשאר חולה-ים... - כן, עוד לא שמעתם אותו. הבן-אדם הזה השתנה לגמרי! - ??? - חכו שנשב ונעביר חוויות... - הנה הוא. מגיע... זה הוא! בלי הבגדים. - איזה גוף, אילו עוצמות יש לבן אדם הזה... - ומה עם הזקן הענק הזה?! - מה אתו היום? - אחח... בעולם חשוך. כמו הבגדים שהוא לובש... חבל עליו! (הפטיר מנשה) - מה המבטים האלו, חבר'ה? אריה התקרב אליהם, שוב לא הצליחו לעמוד אל מול חיוכו הרחב והמאיר... אז התיישבו לשמוע תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |