צל של דמות

אך לא ניתן לראות מבטך .

העדינות שבך כענף דק,

כל קו במבנה גופך כה מדויק!

מראך הקר והמקפיא בדקה,

בעומק עינייך רואים את הזעקה.

מסכת הקור, המשנה את דמותך,

אי אפשר להסתיר את חוזק אהבתך.

את כל כך מקרינה חום אהבה,

אדם, שלא מכיר יחשוב שאין בך תקווה.

לא נדלקת אש, אם לא נדליק גפרור,

ובאורו, שמאיר, נאסוף כל פירור.

ננסה לחבר תמונה שלווה,

ונבין שדמותך יוצרת מחשבה,

ורק באור הירח רואים את התווים,

שאת כל כך מנסה להסתיר מאנשים.

את לא מתאמצת לעוות פנים ,

מקרן אור, שמקרינה ,מתעוררים איברים.

כן, ראיתי דמותך כמו צל באפלה,

זו הייתה הזכות האחת באור הילה

לראות בך דמות של אישה אמיצה,

המשדרת דרך מבט עיניים כוח ועוצמה.

® (כל הזכויות שמורות לפאני רוטנברג)