המיית הנבל

הגלים עיוורים בלילה
המייתם אינה נשמעת למרחוק,
רק הצלילים מתנגנים בלאט
בין הדממות
מילים של כאב
מבעד לשפתיים רכות.

תן לי בשטפון מילים נהדר
למתוח מיתריי הקשת
בהמיית הנבל
לפסוח על כאבי נשמתך.

אהבתי את מאור עינייך
הנכבש בזוהר כוכבי מרום
את סער תשוקותיך
הנוגעות בי בעת חלום.

פיסת חיים בתוכך מתעמעמת
מלמל בלהט את שמי,
צלול אל רוך המבט שבעיני
לקטוף פרחי תשוקתי.