סיפורים

ג'ולי.

שערה החל לנשור ואני הבנתי שזה ההתחלה של הסוף שלה, הסתכלתי עליה ורציתי רק לבכות, התקרבתי אליה ונשקתי אותה בפנים.

אמרתי לה שאני אהיה איתה תמיד, והיא חייכה אליי במבט הכלבבי שלה וחבקתי אותה חזק ואמרתי לה שאני מבטיח שיום אחד השער שנשר לה עכשיו ישוב ויגדל לה בחזרה.

 

 כמה ימים אחרי זה, שהלכתי ברחוב והיא לא הפסיקה לבחון אנשים שבחנו אותה נמאס לה מהכל, והיא עזבה את ידי ורצה לכיוון הכביש כשהאור ירוק למכוניות, וישבה עליו, מחכה שידרסו אותה, "תחזרי לפה מיד!, ידרסו אותך!" צעקתי עליה ורצתי לכיוונה, ראיתי שמכונית סיטרואן לבנה הולכת להתנגש בה ואני ישר קפצתי עליה והעפתי אותה משמה, החזקתי אותה בין ידי והיא השפילה מבטה למטה "טיפשה!, מה את חושבת שאת עושה?!, כמעט חטפתי התקף לב!" ואז היא בכתה בשקט.

"דיי מאמי זה בסדר, זה לא אשמתך.." אמרתי לה ונשקתי אותה.

אחרי כל התקרית הלא נעימה בכביש נכנסו לסופר-מרקת וקניתי לה את האוכל שהיא אוהבת, אחרי זה הסתובבנו בפארק ונסתי לעודד אותה, מסכנה, אני בחיים שלי לא הייתי רוצה להיות במצב הזה במקומה

 

אחרי חודשים של טיפולים שערה החל לצמוח שוב, אני שכבתי במיטה, מחובק איתה ואוהב אותה והיא מצידה לקקה לי את הראש כמו שהיא תמיד אוהבת לעשות.

לפתע הפלאפון שלי צלצל זאת הייתה חברה שלי נוי היא יצאה לבקר את ההורים שלה בחוץ לארץ לכמה חודשים, וכבר שלוש חודש היא לא יוצרת איתי שום קשר, אז במקומה הבאתי את ג'ולי שתחליף אותה בינתיים, "היי מאמי!, מה קורה!, סוף סוף את יוצרת איתי קשר!" "כן ירון, הפלאפון שלי נגנב, ועד שהשגתי אחד חדש לקח לי זמן.." "וואי איזה באסה, ורגע איפה את עכשיו?"

"עכשיו אני בחדר מדרגות.." "איזה חדר מדרגות??" ואז השיחה התנתקה ושמעתי דפיקות בדלת. שיט!, נוי הגיעה, שמתי את ג'ולי בשירותים ואמרתי לה לא לצאת ולא לעשות שום רעשים.

"ירוןן?!, פתח לי את הדלת!" שמעתי את נוי צועקת "אני בא!" אמרתי וג'ולי הסתכלה במבט עצבני, שתקה, נכנסה וסגרתי את הדלת אחריה.

 

פתחתי את הדלת לנוי שקפצה עליי ישר בנשיקה וחיבוק ואני חבקתי אותה גם חזק, לנוי היה כרה בשער שהיה שחור, חולצתה הייתה כחולה עם איש סגול שמן שמחזיק בלונים בפה, והיא לבשה ג'ינס צמוד "וואי מאמי את נראת טוב!" אמרתי לה וחבקתי אותה שוב "כן, תודה!" היא עשתה סיבוב עם הראש בדירה והיא קלטה את השערות של ג'ולי על הרצפה "תגיד, מה אלה השערות האלה שעל הרצפה?"

שיט, שחכתי לקנות את השערות שלה. "אלה סתם.. רפאל (חבר טוב שלי) סיפר פה את ספיר (חברה שלו)" אמרתי לה.

דפיקות נשמעו מכיוון השירותים ונוי קיבצה את גבותיה "יש פה עוד מישהו?" "לא.. מה פתאום" אמרתי לה "אז מה זה הדפיקות האלה מכיוון השירותים?" היא אמרה והלכה "אהה זה כלום"

נוי הלכה לשירותים, פתחה את דלתה ואמרה "מי זאת הכלבה הזאת?!".

 

תגובות