"היקום
ענק, אין ספור לכוכבים, ליצורים ולצורות החיים המוזרות, היפות והמשונות נורא שיש
בו. לפעמים נראה שיש אלוהים אחד שאחרי על כל פלנטה אחרת.
כמה שאתה חושב ששום דבר לא
יוכל להפתיע אותך, פתאום אתה מקבל סטירה ממקום אחר"
אמר קפטן חתול לתוך הרשמקול ואז וסגר את ההקלטה.
***
חודשיים לפני:
"סוף, סוף הצלחתי להפטר מקפטן עורב המעיק!" אמר קפטן חתול
ולחץ יותר חזק על הגז ואז הפנה את הגה החללית ימינה, אבל משומה היא פנתה שמאלה ואז
הזעקת החרום של החללית נפעלה ואורם האדום הבהב ללא הרף, משהו לא טוב קורה כאן.
***
חצי שעה, במקום רחוק מאוד משמה בחדר קטן הנמצא בבית קטן בכדור הארץ,
שלושת האחים ירון, דניאל ושירה תולים על תקרת חדרם מדבקות נורא מיוחדות בצורת
כוכבי לכת שמחזירים אור בחושך שאבא שלהם הביא להם מהודו. הוא אמר להם שאיזה איש
זקן נורא הביא לו את המדבקות האלה בגלל שהוא עזר לו לחצות את הכביש.
אחרי שהם סיימו להדביק אותם על התקרה, אמא שלהם נכנסה לחדר, אמרה להם
שהם צריכים להיכנס בפיג'מות וללכת לישון.
אז הם עשו כרצונה, עלו על פיג'מות. דניאל עלה למיטת הקומתיים ירון היה
במיטה מתחתיו ושירה במיטה מצד משלה.
אמא כיבתה את האור ואז הם ראו את המחזה הכי יפה שהחדר שלהם יחל להציע,
כל הכוכבים שהם הדביקו זהרו ונראו כאמיתיים ממש, היה נראה שהיה שווה להשקיע במאמץ
ולהדביק את כולם על התקרה. השמש כאילו זרחה מצד ימין והירח כאילו האיר מצד
שמאל,והיו עוד מלא, מלא כוכבים באמצע חלקם
קטנים חלקם, גדולים וחלקם סתם כוכבי שביט, והיה גם חור שחור קטן ועגול ממש קטן
בצד.
"וואו איזה יופי!" הם צעקו פה אחד. לפתע דניאל שהיה הכי
קרוב לתקרה אמר "תגידו, זה רק אני או שאני רואה איזה כוכב לכת שהיה לפני כן
ממש קטן גדל לאט, לאט?"
"זה רק אתה" אמרה שירה "לא באמת, תראי את הכוכב הקטן
שליד החור השחור" אמר דניאל
"נו.. אוקיי.. מה איתו?"שאלה שירה."קודם כל בכלל לא
זכור לי שהדבקנו אותו, דבר שני הוא גדל משנייה לשנייה.." אמר דניאל "אתה
סתם מדמיין..." אמרה שירה. "ירון!" צעק דניאל "כן דניאל"
השיב לו "תסתכל אתה ותגיד לי שאני לא מדמיין!, נכון הכוכב שליד החור השחור
שבצד גדל לאט, לאט?" ירון קם מהמיטה הסתכל טוב, טוב ואמר "וואי נכון!,
הוא באמת גדל כל שנייה ושנייה!, איזה מגנוב!" "את רואה שירה..
צדקתי" שירה גם היא קמה מהמיטה והסתכלה עליו "סליחה אבל אני לא יודעת על
מה אתם מדברים" לפתע הכוכב גדל עוד יותר ממה שהוא היה לפני "וואי!, ראית
את זה?!" צעקה שירה "רואה!" אמר דניאל "הוא עכשיו גדל עוד
יותר!" הכוכב גדל וגדל עוד יותר ועוד יותר, צבעו היה כחול בצורת אליפסה. הכוכב
גדל וגדל והאווירה בחדר יותר התחממה "מה זה?, איך הוא גדל ככה?, ולמה נהיה פה
כל כך חם?"
הכוכב הכחול התקרב עוד יותר ויותר, והאווירה נהייתה יותר חמה והתחיל
משב רוח קל
"בואי מהר הצידה!" אמר דניאל שהיה הבכור ולקח את כולם לצד
החדר והכוכב המשיך להתקרב ולהיות יותר גדול אחרי כמה שניות הכוכב יצא מהתקרה
והתנגש ברצפה ודניאל הגן בגופו על אחיו הקטנים.
אחרי כמה שניות של אבק הסיר דניאל את גופו מעל שני אחיו, הם הסתובבו
וראו שבחדרם נחתה חללית שממש, היא הייתה בצורת אליפסה וכחלחלה .
"וואי!, מה זה הדבר הזה?!" אמר ירון ורץ לחללית "לא
ירון!, אל תיגע בזה" אמר דניאל ובא לתפוס אותו אך זה היה מאוחר מידי כי כבר
ירון נגע בה, לפתע בתוך כל הצבע הכחול של החללית נצבע חלק גדול לשחור, ומתוכו יצא
אסטרונאוט "וואי!, יש לנו אסטרונאוט בחדר!" צעק ירון, "בוא
הנה!" אמר רפאל לירון ומשך אותו לאחור "פניי לשלום" אמר האסטרונאוט
"איך הגעת לכאן?!" שאלה אותו שירה "נבלעתי לתוך חור שחור, לאן
הגעתי?" שאל האסטרונאוט "הגעת לכדור הארץ" אמר ירון "אהה כדור
הארץ?, זה טוב" האסטרונאוט הרים את הקסדה שעל ראשו והילדים היו בהלם כשהם ראו
כשהאסטרונאוט הזה הוא בעצם חתול ג'ינג'י ויש לו עגיל על האוזן שהולכת כלפי מעלה
"חייזר!" צעק ירון "החתול לקח צעד אחד אחורה ואמר "איך זה
יכול להיות שיש אישאיים מדברים?! "מה זה אישאיים?" שאל אותו ירון
"אישאיים זאת חייה שדומה לכם שתי טיפות מים והיא קטנה כזאת וכחמה שחייה
במים.."
"אנחנו לא יודע על מה אתה מדבר!" אמר דניאל "אתה
חייזר, ירון לך תקרא לאמא!"
"לא!, לא! אל תקרא לאמא!" אמרה שירה "היא בטח תהיה מובהלת,
עדיף שנשמור על זה בסוד" "טוב" אמר דניאל "אז לא הבנתי איך
הגעת לכאן שאל דניאל" "אני עף בחלל החיצון כמה שנים ואני נלחמתי מול
קפטן עורב.." "וואי!, מה זה קפטן עורב?!" התפרץ ירון בדבריו
"קפטן עורב זה אויבי המושבע!" אמר החתול "אבל נמשיך, בכל אופן
הצלחתי לברוח ממנו ומהחללית שלי ואז רציתי לפנות ימינה לכיוון הפנטה שלי, אך
משמומה חור שחור שנוצר משום מקום משך אותי לתוכו והגעתי הנה" , "זה ממש
מוזר" אמרה שירה "כן, זה בהחלט מוזר" אמר החתול "אז מה
שימך?" שאל אותו דניאל "שמי הוא קפטן חתול" "נעים מאוד"
אמר דניאל "זה אחי הקטן והסקרן, קוראים לא ירון, זאת אחותי שקטנה ממני
בשנתיים, קוראים לה שירה ואני דניאל. ופנינו לשלום".
