שטיח האהבה

היו מילים שגילו עדנה ורוך ואת סוד

הקסמים,שהכחילו השמיים לחבוק את הכל

כדי להציע את שטיח האהבה.

רצפת האבן עדין נשארה קרירה מרסיסי לילה

שחיכו לך,לנו .

הינו לבשר אחד כמו שיר במבצר זיכרון

פרחי המלח בסעודת מלאכים

לא יכולתי לגלות אפילו לא קונכיה אחת.

היו מילים שננטשו לפרפרים מוטרפים

למרגלות ההר,

ננעצו בתשוקת אלמת בבשר החי.

כך חלומות נהיו מאוחרים

והזמן פרט על מיתרי הסופה

הטובים בשיריה,

גם שרחוק אל תשכחי שזה רק ביננו

כדי להציע את שטיח האהבה.

היו מילים שרצו את המנגינה לשיר

עד שנדמו חופי הערב

כשבילי העפר וכוכבי המרום

אולי נצח נהיה המקום שבו מילים נפגשות

ונעלמות

עד שיוצע שטיח האהבה

עוד יהפכו לחושים , לבריאה של מקומות אבודים.