יצירות אחרונות
בֵּין עֶצֶב לְשִׂמְחָה🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -14/05/2024 04:23
מה אהיה שם?.. (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -13/05/2024 22:39
שַׁבָּת וְנֵרָהּ (3 תגובות)
רבקה שחור /שירים -13/05/2024 18:47
שבעה פלאים (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -13/05/2024 18:30
שני הגיגים פרי עטי (2 תגובות)
מרים מעטו /הודעות -13/05/2024 18:06
נוטלת אותי (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -13/05/2024 15:56
תרועה דומעת (1 תגובות)
איריסיקה /שירים -13/05/2024 14:38
דַּבְּרִי דַּבְּרִי אֶרֶץ אֲהוּבָה, (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -13/05/2024 13:24
ארץ חמדת אבות ... (3 תגובות)
אלה לי /שירים -13/05/2024 12:20
שירים
שכר מינימום בלוז
מילים: משה שכביץ לחן: עוד אין ביצוע: מקהלת עובדים מ "פרי הגליל"
עבודה קשה, כסף קטן כל היום ליד המכונה בלי לזוז כן ככה זה שכר מינימום בלוז
עבודה קשה כסף קטן אותו הדבר המנהל הבכיר כמו הקיר, לא יזוז כן ככה זה שכר מינימום בלוז בלי עבודה ובלי כסף קטן הולך ללישכה, יושב על ספסל מעביר את הזמן על תקן מובטל מאזין נים לא נים ליועץ לשדרוג התדמית העצמית שאומר אם תחשוב חיובי על מיזם עצמאי אז הכל יסתדר. ואני רק פועל מדגם ישן לא יודע על מה הוא בכלל מדבר ונתקע בלישכה בלי לזוז כן ככה זה שכר מינימום בלוז .
להשלמת התמונה: שיר הבעלים הספקולנט שהגיב לי גיל המכונה yunes שיר שנותן מבט על הצד השני של המטבע
הכסף מאבא, תעשיין ואיש חזון, בגיל עשרים וארבע כבר עשה את המיליון, העסיק אלפים, פירנס משפחות, ולעת זקנתו יצא לגמלאות. את הכסף הרב, יותר משאפשר לספור, הוריש בגאווה לבנו הבכור.
זה הבכור, איש מוצלח ויפה, בילה את ילדותו עם כפית זהב בפה, בי"ס יוקרתי, אוטו חדש וגדול, ידו היתה תמיד משגת לכול. לאחר שאת התואר בבינתחומי סיים, החליט את ההבטחה העסקית הגדולה לקיים.
עם הכסף של אבא אל השוק יצא, ואת כל הנדרש חיפש ומצא: מפעל טקסטיל, שלד בורסאי, נדל"ן במרכז, סטארט-אפ יוקרתי; חליפות נוצצות, לשכות במגדלים, העסיק תחת ידיו עשרות פועלים.
ברכישת חברה, הליך מסודר, חשוב להפריד תפל מעיקר. את הכסף אסור מהבית להביא, עדיף בנק או אג"ח ממשקיע מוסדי, ומייד עם הרכישה, כשכולם עוד שמחים, להחזיר את ההלוואה מחלוקת הרווחים.
אח"כ להמשיך באותו המסלול, לחלוב את החברה ע"י דמי הניהול, להעביר נכסים על שם הבעלים, להתחנף ולהתנחמד לבנקים הגדולים. ובקשר לעובדים - אסור להיות אטום: לשלם להם תמיד את שכר המינימום.
ומה אם יבואו ימים קודרים? אם ניהול כושל יביא להפסדים מחיפרים? אז נחסוך באג"ח, נבצע תספורות, או שאולי נוריד לעובדים משמרות? אולי נמצא קונה (עם חוש עסקי דפוק...) ואם אין ברירה - נלך לפירוק.
והעובדים? נו באמת, זה לא על מצפוני, הרי מי שדאג לפרנסתם זה אני! יוצאים להפגנות, ממש בלי שום סיבה, על אלו נאמר - אנשים כפויי טובה, ובנינו - הללו לא הפסידו כמעט כלום, ממילא הרוויחו רק שכר מינימום.....
כן ככה זה שכר מינימום בלוז תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |