סיום ירח הדבש - פרק א'

סיום ירח הדבש – פרק א'

בוקר אחד, פקחת את עינייך

והבטת לצד.

לצידך מצאת כרס משתפלת

ונחירות קורעות דממה באופן חד.

ועל הכר, במקום בלורית מתנפנפת,

שיער מדובלל פזור על קרקפת.

חזרת ועצמת את עינייך

ופלטת אנחה,

העלית בעיני רוחך את העלם המסוקס

לו נשבעת אמונים,

ותוהה.....

גם את כבר לא אותה עלמה.

שערך פרוע ועל עינייך קורי שינה,

ופיך במקום מרגליות מפיק צחנה,

על גופך את עוטה טרנינג עבש,

ונראית כאילו עבר עליך מכבש.

כשהיינו בני תשחורת והתאהבנו,

חשבנו שזה יכול לקרות רק לנו,

שהכוכבים רק לנו מאירים,

אך פתאום יש הפסקת חשמל במרומים.

היכן הריגוש, אותה התפעמות שבלב,

אותו ה"זץ" שחוטפים כשמביטים באוהב.

השגרה הרגה כל חלקה טובה

וגררה אחריה את מעשה האהבה.

אומרים כי המין הוא אינסטינקט בסיסי

אך בלי הריגוש הוא כבר לא עסיסי.

לעיתים כבר עושים זאת

כי פשוט כך צריך,

לדחות לנישואין את תפירת התכריך.

ואכן האהבה עיוורת דיה,

והנישואין משיבים לה את חוש הראייה.