סיפורים

אונס? - פרק שני מתוך 4 בערך

אונס? –( פרק שני מתוך 4 בערך)

 

 

ברבע לחמש נכנסה בחורה חרדית, כבת 23, למשרדי. היא לבשה חצאית ארוכה שחורה, חולצה לבנה עם שרוולים ארוכים, האמת, די מותאם למזג האוויר הירושלמי הקריר של ספטמבר. שערה היה כהה, מסופר קארה עד הצוואר.

"בואי שבי, תרצי לשתות משהו?"

הושבתי אותה מתחת לקורה למרות שלא היו לי כוונות אלימות לגביה, לפחות לא בשלב הזה.

היא לא רצתה לשתות ורק ישבה מולי ושתקה.

"דברי חמודה, מה קרה, את יכולה לספר לי, הנה, אני אפילו לא רושמת את מה שאת אומרת, רק דברי אלי."

"אין מה לדבר, באמת שאין לי מה לספר"

"תראי", אמרתי, "שמעתי שנאנסת. זה נכון?"

לאה השפילה מבט והנהנה קלות בראשה.

"תשמעי לאה, אני מתכוונת לזה, אם לא תרצי להגיש תלונה, אל תגישי אבל תשתפי אותי במה שקרה לך ולפחות תקלי על עצמך."

ולאה התחילה לספר:

"לפני חודש בערך, התעוררתי מאוחר" התחילה לספר בהיסוס קל כשעיניה מושפלות "והבנתי שאני מאחרת לעבודה אז הזמנתי מונית. עליתי למונית, ישבתי מאחורי הנהג ואמרתי לו לאן לנסוע".

"זה היה בבוקר בערך בשעה 8" ענתה לשאלתי.

בדרך כלל אני משתדלת לא לקטוע את המתלונן אלא רק לשם הכוונה. (וגם רציתי שההקלטה תהיה ברורה).

"התחלנו לנסוע", המשיכה, "והוא לקח אותי לטיילת של ארמון הנציב, שם עצר את הרכב בצד, עבר לשבת לידי מאחור ואילץ אותי למצוץ לו".

"מה זאת אומרת אילץ אותך למצוץ לו? איך עשה את זה?" שאלתי ובתוכי חשבתי שזה נשמע קצת הזוי שבבוקר יום חול במקום הומה אדם יקרה דבר כזה, אבל כבר מזמן למדתי שהכל יכול להיות וצריך לשמוע אז סתמתי את הפה בניגוד מוחלט לרצוני.

"הוא פשוט התיישב לידי, פתח את רוכסן מכנסיו ועם הידיים שלו דחף לי את הראש למטה והכריח אותי למצוץ לו."

"ואז מה קרה?"

"אחרי זה הוא לקח אותי לעבודה.":

"וזהו?"

"כן, זהו לאותו יום".

"מה זאת אומרת? ראית אותו לאחר מכן שוב?"

"כן, הוא אנס אותי בערך 5-6 פעמים."

הבנתי שזה הולך להיות ארוך וביקשתי את רשותה להצית סיגריה. למזלי הסכימה.

"חכי רגע לאה, אם לא איכפת לך בכל זאת ארשום את דברייך, מקסימום אם בסופו של דבר תחליטי שלא להגיש תלונה, תמיד אפשר יהיה לזרוק את זה. פשוט חבל יהיה שתחזרי על דברייך פעמיים. בסדר?"

לאה הנהנה והתחילה את הסיפור, או נכון יותר המשיכה אותו.

"נהג המונית קלט איפה אני גרה ולמחרת ארב לי ליד הדלת וכשחזרתי בערב ופתחתי את דלת הבית, הוא דחף אותי מאחור לתוך הבית, סגר את הדלת, קרע מעלי את הבגדים ואנס אותי ואחר כך הלך."

ביקשתי שתסביר איך יתכן שארב לה בחדר המדרגות.

"אני גרה בדירה שצריך לרדת אליה 5 מדרגות ואין דירה נוספת בקומה, זה ממש בכניסה לבנין. נורת חדר המדרגות שרופה כך שהיה חשוך ולא הבחנתי בו. זה היה בערב בערך בתשע."

"תארי לי איך ביצע את האונס?"

"הוא השכיב אותי על השפה, הרים את החצאית וקרע לי את התחתונים".

"הוא חדר לתוכך?"

"כן"

"לאן הוא חדר? כן, השאלה נראית מוזרה אבל חשוב שתתארי לי"

"לאיבר המין שלי."

"צעקת?"

"לא, כי בלאו הכי אף אחד לא ישמע."

"אמרת לו שאת לא מעוניינת ביחסי מין איתו?"

"כן, אמרתי לו שיפסיק אבל זה לא עזר".

"תארי לי איך הוא נראה?"

"הגובה שלו בערך 170 ס"מ, מבנה גוף רזה, שיער בהיר, עיניים חומות, אמר שקוראים לו רמי."

"האם גופו היה שעיר או חלק?"

"על החזה היה לו המון שערות".

"האם ראית אותו שוב לאחר מעשה?"

"כן, כעבור 5 ימים הוא בא שוב ושוב בדיוק באותה שיטה, ארב לי בחדר המדרגות, דחף אותי פנימה אבל הפעם הוא חדר לי לפי הטבעת."

"מתי היתה הפעם האחרונה שראית אותו?"

"לפני שבוע בערך הוא בא אלי שוב ואחרי שגמר לאנוס אותי, ראה שיש לי בבית את הקלטת של טיטניק וביקש שנראה את הסרט והסכמתי."

"מה את אומרת!? ראיתם סרט אחרי האונס!? את גרה לבדך?"

"לא, יש לי שותפה לדירה."

"והיכן היתה השותפה בכל פעם כשרמי הגיע?"

"היא לא היתה בבית. נסעה."

"למה לא התלוננת עד היום?"

"כי פחדתי והתביישתי. אני מהעדה החרדית ופוחדת שידעו על הסיפור הזה בעדה, זה יהרוס כל סיכוי שאתחתן"

זה החלק ההגיוני היחיד בכל הסיפור, מלמלתי לעצמי.

"סליחה? אמרת משהו?" שאלה לאה

"לא, אני מדברת לפעמים עם עצמי. האם רמי השתמש כלפיך באלימות?"

"כן, בפעם האחרונה כיבה עלי סיגריות, הוא כיבה לי אותן על הבטן"

"את מוכנה להראות לי את הכוויות?"

"לא, אני מתביישת."

ניסיתי לשכנע אותה עוד ועוד להראות לי את הסימנים אך היא סירבה.

"אמרת שהוא קרע לך את התחתונים, תוכלי להביא אותם אלי מחר?"

"כן."

"רוצה להוסיף עוד משהו?"

"כן, הוא כל הזמן מתקשר אלי ומטריד אותי בנייד".

בסביבות שעה 8 בערב לאה הלכה ואני נסעתי הביתה ובדרך הרגשתי עקצוץ מוכר בבטן. משהו נראה לי מסריח בכל הסיפור הזה.

בבוקר למחרת לאחר ישיבת הבוקר בה עדכנתי על התלונה, ניגשתי לבית משפט להוציא צו שיחות נכנסות ויוצאות לנייד של המתלוננת.

 

תגובות