ג.
את שמשון הכרתי כשנתיים קודם לכן כאשר באחד הבקרים הבילוש הביאו אותו אלי לחקירה. הם עיכבו אותו בחשד לשוטטות באחד מרחובות בית"ר עלית. גם אז, בגיל 18, הוא היה כחוש מאוד אך לבושו היה נקי ומסודר.
הבלשים מסרו לי את הדו"חות המתייחסים לעיכובו ועזבו את החדר.
כשאלתי את שמשון לסיבת שיטוטיו בשעת לילה מאוחרת באזור, גולל בפני את סיפור חייו בשפתו המגומגמת.
"כבר הגשתי תלונה לפני שנה, אבל אף אחד לא עזר לי".
כפי שכבר ציינתי קודם לכן, לא הייתי אדם סבלני במיוחד אבל הרגשתי שאני חייבת להקשיב לסיפורו. אולי משהו בייאוש שבקולו או המבט המוכה בעיניו שהיו בניגוד גמור לאופטימיות בה התייחס לעתיד, אילצו אותי לשמוע מה יש לו לספר.
"אני גגרתי עם אבא שלי בקרוואן באחד הישובים בסביבה. אני גר איתו מגיל 5 אחרי שההורים ששלי התגרשו. אבא שלי אנס אותי הרבה פעמים. גם עבדתי בזנות בגן העצמאות הרבה זמן".
ברגע ששמשון התחיל לספר את סיפורו, אזני הזדקרו וחושי התחדדו.
"מתי אביך אנס אותך לאחרונה?"
"כבר מגיל צעיר נורא היה קושר אותי לצינור המקלחת באזיקון פלסטיק ואונס אותי. זה קרה הרבה פעמים. אני לא זוכר כמה. כתבתי הכל ביומן ששלי.
לפני שההורים שלי התגרשו, גרנו אני, האחים שלי ואמא שלי בדירה בחיפה. הוא היה מרביץ לאימא שלי ולנו ההרבה מאוד. פעם הוא קשר לי את הידיים מאחורי הגב כשאני ערום, השכיב אותי על המיטה והרביץ לי עם החגורה שלו. הייתי אולי בן 4. פעם אחרת קשר אותי ואת אחי הצעיר אחד לשני באזיקון בסלון ואמר שאם נזוז הוא ידע כי יש לו חיישן ואז יבוא להרביץ לנו ובאמת קצת זזנו אז הוא הרביץ לנו עם אלה. גם לאימא שלי הוא הרביץ חזק והיה סוגר לה את דלת המקרר על האצבעות ולוחץ עם הגוף שלו. הוא גם לקח אותי למקווה ושם מישהו אנס אותי במחסן. כשהם התגרשו, רק אני הלכתי לגור עם אבא, אמא נשארה עם האחים שלי. אני לא יודע למה רק אני הלכתי לגור עם אבא. אבא חרדי ומלמד בישיבה. הוא היה מביא סמים והיינו יושבים על הספה בסלון בקרוואן ומעשנים ושותים ווודקה שהיה מביא. הייתי נותן לו את הכסף שהרווחתי בגן העצמאות. התחת נקרע לי. כואב לי".
כששמשון סיפר את הסיפור, הוא היה רגוע ולא נסער כפי שלדעתי אמור היה להיות, אך ייחסתי את זה למעין תחושת השלמה שהיתה בו. כאחד שאלה היו חייו ולא הכיר משהו אחר.
"איפה אתה גר עכשיו?" שאלתי מזועזעת מהסיפור, דבר נדיר אצלי כי כבר חשתי כל כך מחוסנת מפני טרגדיות.
"אני גר עם אבא בקרוואן, אבל אני פוחד ממנו. אני פוחד שיאנוס אותי שוב".
"יש לך מקום אחר אליו אתה יכול ללכת לישון בינתיים?"
"כן, אני יכול ללכת לאברהם (צ) , אני מכיר אותו וכבר ישנתי שם כמה פעמים. יש לו כמו פנימייה לילדים עם בעיות".
אני ואבי לקחנו את שמשון לאברהם לאחר תיאום טלפוני בו אישר את היכרותו עם שמשון מפעמים קודמות בהן שמשון ישן אצלו.
