בקש שלום ורדפיהו

בקש שלום ורדפיהו

כי כולנו בני אדם

שווים בצלם נבראנו

עד מתי נזעק הדם

אומרים עלינו אתם בני "דודים"

אך למאכלת בכרותנו רשף וזרדים

אותם הרגבים אותם שבילים

אותה ילדות עשוקה בצל העצים 

קשה, קשה היא אותה אדמה

איכה יהיה מרגוע בצל חלקה זרועה

מבניה עקרה אותה פיסה יקרה

איכה תבוא היא - אותה יונה צחורה 

בקש חיים בקש השקט

תקווה נואשת תחת צל

כל אחד תחת גפנו ותחת תאנתו

עד כי אין - למשכנו ייסוך להתפלל

ארץ חרבה, מחרחרת מדון

פצועה טרופת דלף ושיטפון

מכל אבריה עצב ושכול

למלאכת השלום מי ייטול?

גודש הנהר זורם בפרץ הלהב

וקרני השמש ישרפו בגיא החרב

ומה נבקשה עוד ובקולנו תחינה

כשבמרום תרחף לה נשמה אבלה

כולנו מחפשי הצדק עובדי עמל

עד מתי אותנו מייסורינו נגאל 

הנוכל להיות תחת בית אחד ועץ הזית

או שמא עדי עד יחוג לו אותו העיט 

בקש שלום ורדפיהו

כי כולנו בני אדם