גברים יקרים

בי נשבעתי שתמיד אזדקק לכם.

אז נכון שכבר מזמן אתם 

לא המקור היחיד להנאה מינית,

כעת מסתבר שבקרוב

גם לא תהיו המקור היחיד

להולדת ילדים,

אם כי השיטה החדשה

קצת פחות חושנית.

תראו, בינינו,

אין כיום מקצוע או תחום

שבו אישה לא יכולה לשמש

ואפילו בשכר נמוך יותר,

גם נכון שההבדלים החיצוניים בינינו

הולכים ומיטשטשים

ועוד מעט שום הבדל לא יוותר.

מרכולתכם המאובקת זו עם

הזרבובית בעלת העין האחת

שאינה יודעת שובע,

עלולה להתייתר ולאבד גובה,

ועם שיערכם הארוך

והעגילים באוזניים,

החזה החלק והגבות המרוטות,

מאחור אתם ממש פצצות כלאיים.

אך בכל זאת,

על מי אוכל להוציא את העצבים

הטרום ווסתיים שלי?

על מי אוכל לצרוח תוך ליקוט

גרביים ותחתונים מרחבי הבית

כהרגלי?

מי ינחר, יגרבץ וינפח לידי במיטה,

ומי יחזק לי את האגו גם כשאהיה גרוטאה?