המבט שלך

אני מחפשת את המבט שלך...

אני מחפשת את המבט שיגיד לי מה שמילים לא יאמרו לעולם,

אני מחפשת את המבט שיסלח.

ראיתי את המבט המבין, המבט החם, ועכשיו הוא איננו.

ראיתי את המבט האוהב שחלחל לעמקי נשמתי בכל פעם שהבטת בי,

ראיתי, את המבט שהיה גורם לי לקפוא במקום,

ולהרגיש שאני נשרפת... נכווית מכל מבט שלך.

אני מחפשת את הקול שלך, בכל מקום שבו נהגנו להיות יחד,

אני מחפשת את הקול שלך, איפה שלא אהיה

בכל תהום שאפול לתוכה, ואשאב אליה, אני לא אלחם בזה.

איבדתי אותך ... אז איבדתי את עצמי.

חיפשתי את הטעם המתוק שהשארת בכל פעם שהבטתי בך מתרחק ממני,

חיפשתי את הריח המתוק שנשאר על הבגדים...

חיפשתי ולא מצאתי.

הרגשתי על עורי, על עצמותיי את המבט המחייך,

שלחש ללא הרף שהכול בסדר,

הרגשתי את המבט, שעד עכשיו לא עוזב אותי...

אפילו כשאני ישנה, אפילו כשאני חולמת,

וגורם לי להרגיש את הכאב החד ביותר, כשאני ערה לבדידות.

אני איבדתי את המבט שלך, שהצטלב עם המבט שלי ללא הפסקה,

אני איבדתי את האומץ שייתן לי להרגיש בטוחה מספיק כדי להביט בך

אני איבדתי את האומץ שייתן לי להרגיש שאני אמיתית מספיק...

אמיתית מספיק בשבילך.