משהו אוכל אותי מבפנים

משהו אוכל אותי מבפנים. משהו אוכל אותי מבחוץ.

משהו שלא הכרתי עד היום, משהו שנחרט בזיכרוני כמו סרט אילם.

משהו אוכל אותי, חופר בבשר ללא הפסקה ומגיע עד עמקי נשמתי.

משהו אוכל אותי ואני לא מצליחה להיפטר מזה, אני לא מצליחה לברוח מזה.

משהו אוכל אותי, והדמעות בורחות החוצה, ללא שליטה.

משהו אוכל אותי, משהו שלא ראיתי מעולם, משהו שלא הכרתי קודם.

משהו אוכל אותי בשקט, ורק ניתן לשמוע אותו טורף ללא הפסקה...

הקולות שלו משגעים אותי, אוכל ואוכל, לא מפסיק, משמיע קולות צורמים,

חורט צלקות שיישארו שם ולא ייעלמו.

משהו אוכל אותי, מתעקש להישאר שם... מרעיל אותי.

משהו אוכל אותי, בולע חתיכה, חתיכה ממני בתאווה שלא נראתה כמותה מעולם.

משהו שורף אותי מבפנים, כל חתיכה שנשרפת בתוכי, צורבת עד מוות.

כל נשימה שיש בי, כל נשימה טהורה, נלקחת ממני בגללו.

משהו אוכל אותי, ואני, אני סעודת מלכים בשבילו, מתענג על כל טעימה ממני.

משהו אוכל אותי, לא משאיר לי שום חשק להמשיך להלחם.

משהו אוכל אותי, והוא חזק ממני, הצליח לגרום לי להיכנע.

משהו אוכל אותי, ואני מפחדת עד מוות שייגמרו לי כל הכוחות להמשיך.

משהו גורם לי להמשיך להתפתל כחיה גוססת חסרת אונים, ולא להחזיר מאבק.

משהו אוכל אותי, ונהנה מכל שנייה שגורמת לי כאב, מחייך, צוחק,

מראה לי שהצליח לגבור עליי, ובתור קינוח, הוא אוכל כל רגש חי אצלי...

משהו אוכל אותי מבפנים, לא משאיר שום זכר ממני, לוקח הכול לעצמו.

משהו אוכל אותי מבפנים, משאיר לי שום כוח להמשיך ללכת.

משהו אוכל אותי, משהו גורם לי ללכת בדרך שחורה כאפר,

משהו מפיל אותי, גורם לי למעוד על כל אבן קטנה בדרך.

משהו אוכל אותי, ומשאיר אותי רעבה לחיים.

משהו אוכל אותי, משהו שלא הכרתי עד היום, משהו שנחרט בזיכרוני כמו סרט אילם.