הקנקן שלנו

אין בריאות מהצד הזה של הקנקן

רק חום וחול וחיים ללא סימן

את תשירי בדרמתיות בזמן גסיסתך

"הו, חיי, הו, עצב שלא יאמן, אמן"

אישה טובה ועיוורת

אותי את מכלכלת

ארצי שלי עלייך ירקתי

ואותך צרחתי

מכורה שלי

עלובה שלי..

את שמייך אשתה אל עצייך אתפלל

ואל אלוהייך  אשא תחינה קטנה

תן לי עיניים כמו שלה..

ארצי שלי, אישה עיוורת, אמא מתוסכלת

הביני אותי כשאני יורקת

הכל פשוט כל כך כבד עליי

כל חיי הם משימות שיש לבצע

גם להיפגש עם החברה או לנגן על גיטרה

ללכת ללונאפרק או לקרוא אנטיגונה

גם לשמור על גזרה וגם לעשות שיעורים

ובעיקר לחיות עם חיים לא מבוצעים

זה דבר קשה לביצוע..

לפעמים אני מתמוססת ומתפרקת

ואני יודעת שאלו בכלל לא בעיות

אבל כשזה מתחיל זה לא מסתיים

ואני נעשית כהה וחמה

עכשיו אני רק חולמת להחזיר את הגלגל לאחור

ומקווה שזה לא הסוף,

אני לא יודעת מי הצודקת מבין שנינו

רק שזה לא יכול להמשיך ככה בינינו..