היו היה אבא

כול פעם שאני מדברת איתו בטלפון ,מרגישה שאני מדברת עם הד.המילים שיוצאים מפיו

לא מילים שלו אלה של אשתו הרבעית. הוא לא יודע מה לדבר ,ולכן רק בשביל הכבוד אני

מתקשרת פעם בשבוע , סתם אין עם מי לדבר.

ביום שנוצרתי בבטן אימי החלטתם להיפרד ,רק בטעות או בטיפשות החלטת להביא אותי לעולם.

ואומנם תיכף נפרדתם. אני המשכתי להיות אצל אימא .היא ניסתה בכל דרך לשמור עליי .

אך ללא הצלחה. יום אחד היא יצאה עימי בשעות הערב החוצה ,אני רק שאלתי.

" אימא למה אנו מתחבאים  ? " .

"כדאי שאבא לא יבוא " .

"ולמה מאחורי שיחים ? " .

" כי עבר  אופנוע ולאבא יש אופנוע " .

" אני רוצה הביתה לישון !!!.

למחרת אני הולכת לגן ,וכאשר אני חוזרת ,אבא בבית הדודה בבית ורופא בבית. ואימא איננה.

מה יכולה  לעשות ילדה בת 4 כלום.

אבא מביא את האופנוע ומבקש שאני יעלה.

" לאן אנו נוסעים " אני שואלת.

אבא  "טיול " קולו נשמע ריק בלי תוכן.

אני עולה בחוסר רצון לאופנוע. מרחוק אני רואה את בית סבא וסבתא ,וסבתא רבה  לאה.

אבא מחנה את האופנוע .אני לא רוצה להיכנס ,כי אני יודעת שסבתא לא מחבבת אותי.

ואני אומרת " אני אלך לחפש את אחותי הגדולה ".

הרבה אני לא מתרחקת אך אני מגיעה לחצר של השכנים . שם ישנה משפחה גדולה ,7 אחים,

ובת אחת שהיא חברה של אחותי. למזלי האח הבוגר ,של החברה מזהה שאני במצוקה,

מגיע אליי ומתיישב  על ידי ,הרבה אני לא זוכרת על מה דיברנו ,אך הוא הפך עבורי לאח גדול.

בכל זאת  השעה מתאחרת , והוא מציעה לי להחזיר אותי לבית סבי.

אני מצטרפת עליו  אני נכנסים לבית סבא וסבתא . בשולחן המטבח אנו רואים ילדה בת גילי

ואוכלת ארוחת ערב .

סבא פונה ואומר " חשבת שזאת את  . והבאתי אותה הביתה " .

ואז האח הגדול כורע ברך , ולוחש " תמיד אני לצדך ".

ומאז אני יודעת בליבי  שיש מי ששומר עליי לא ליפול   אמת  אמת  .

   ©  ©