חיים

החיים מפחידים אותי,

איבדתי בהם תקווה לראות.

השמש, האימה, הרוח מנשבת והנך יודע למה.

התום של הילדות שנעלמה מזמן,

ומחפש את אשר אבד לי

בעצם את מה שלא היה לי מעולם.

והסוף כה מתוק הוא אני מייחל לו

כל יום מחדש בבוקר מחכה לליל

ובלילה מייחל לחושך האינסופי של

החיים המתוקים שנקראים

חיי.

והנה נדמה כי מעולם לא נאמרו הדברים שכה קיוותה לשמוע

זה קרוב אלייך כל כך פשוט הושט את ליבך וגע בהם.

כל מה שתבקש מעצמך אל תחשוש לבקש מאחרים.

כל מה שתדרוש מעצמך אל תחשוש לדרוש מאחרים.

כל מה שתחפוץ למענך תחפוץ גם עבור אחרים.

ועד מתי תדע עד אשר תבקש.

כנראה שלעולם לא תדע זאת,

כמו שאני את חיי שכחתי

אולי פשוט כי מעולם

לא היו לי

חיים.

על הסף אני יושב

רגליי מחפשות משענת ואין.

על הסף אני יושב ואוויר פסגות אני נושם

רואה את האמיר מלמעלה

ותוהה מדוע

הוא כל כך רחוק ממני.

אמיר אמיר- קראתי לו

תן לי לחסות בצלך.

אך האמיר לא שומע

ומחריש את ענפיו.