לארוז תיק

יום קודם עלתה אל  הבוידם,הורידה תיק כחול ומרופט :והחלה לארוז בוא ,את הבגדים של

התינוק . הבקבוקים הנקיים של התינוק,הלחם שאפתה יום קודם : לחם תירס צהוב ויפה.

קופסא ריבה מעגבניות , שאותם אהבה לאכול מתמיד . את כל הכבודה  הכניסה לתיק.

לקחה ביד אחת את התינוק וביד השנייה את התיק . פתחה את דלת הכניסה , העיפה מבט

אחרון על הבית. הבית נראה מרוחק ואפרורי ,אנחה פילחה את גרונה . נעלה את הדלת במפתח

הכניסה את המפתח לתיק ,אולי היא עוד תחזור. והלכה קדימה מבלי להביט לאחור.

ממהרת להגיע לחוף הים ,שם ידעה שהיא תפגוש את מכרייה הרחוקים. אולי לא ישמחו לראותה

עם התינוק !! חשבה .

לאחר כ- 20 דקות הגיעה  לחוף  הים . היא ראתה קבוצת אנשים מחכה על הרציף ,וספינה לבנה

מבהיקה באור השמש במים . החלה לחפש את מכריה , פתאום משהוא קורא בשמה " אורית

אנו כאן הסתובבי אנו לידך ". אמר הדוד.

אורית מסתובבת וראה את הדוד , ולידו ילדו ,בן השש  .  אורית  מיהרה להסתובב  מתקרבת

במהירות אל הדוד ,אך  הדוד נרתעה קמעה , אורית מרימה את התינוק  בחיוך מאושר ואומרת "

"קוראים לו נמרוד והוא בין 4 חודשים ".

הדוד מתקדם ,פותח את זרועותיו מתקרב אל אורית ,ולוקח את התינוק בידיו ואומר " חמוד

מאוד , דומה לך שתי טיפות מים ". הילד בין השש מתקדם גם אך הוא תופס בחוזקה את  יד

אביו . הכרוז של האוניה מכריז " נא לעלות לספינה אנו מפליגים בעוד כ10 -דקות " .

הילד אוחז בחוזקה באביו ודוחף לעלות לספינה . הדוד פונה  אל אורית  ואומר " אורית  אנו מפליגים

לקפריסין שם מחכה לנו  בייתנו הוקדם , אנא הצטרפי אלינו " .

אורית מוציאה אנחה  ואומרת " אני אצטרף  אליכם תודה ".

האב והילד עולים ראשונים ,ואחריהם עולה אורית  בקושי רב ,אך לעזרת אורית ניגשת בחורה

צעירה  , ועוזרת לאורית לטפס ,בחבלים ,ולעלות לאוניה.הבחורה מציגה את שמה .

" קוראים לי ענת  ואני האחות של הספינה. אני יכולה לעזור לך למצוא מיטה לתינוק " .

אך אורית לא מוכנה לפתוח את ידיה . התינוק מתעורר ומתחיל לחייך , קולו נשמעה  למרחוק.