ולאחר שרגע הקסם פג/גיא רגב

פנים אל מול פנים

פשוט לכמה רגעים

עומדים מביטים זה בזו

מפירים שתיקה

כדי להסיר מועקה

שרובצת כאבן יצוקה

על הנשמה.

"לא באתי עד לכאן

כדי להתבונן במה שהטבע  מחולל

 אני כאן במטרה

לשמוע מה קרה

איך דילגנו על פני דור

והיכן אבד האור

שהחשיך את ליבי

שנים אין ספור."

"אבדה לי דרכי

ברחובות זרועי אימה

בחושך, בקור

בשלג עוצר נשימה

שנה שלמה היה לי זמן לחשוב

לאן הידרדרתי

ולאיזה תהום עוד אגיע."

"אחרי שנה שלח לי אלוהים

קרן אור מלטפת

והבנה."

"את ילדיי לא אוכל עוד לראות

כך חשבתי בעמקי  הנשמה

אדם טוב אספני אל ביתו

ואהיה איתו עד אחרון נשימה."

"והנה אחרי דור שנים

שלח לי אלוהים

קרן אור מבליחה קירות אטומים

ונתנה לי את התקווה

שילדי אותי מצא."

וכך נשארנו שנינו עומדים

פנים אל מול פנים

ואימי מבקשת

סליחה.