אזור אפור

עכשיו כשהחיים באזור האפור

מי יכול לומר לי שהבור שלי שחור

טיפסתי החוצה לבד, בשארית כוחותיי

צרחתי כשכאב לי אבל לא אמרתי די

כשהחל לכאוב פחות, אמרו שהשתנתי

כששוב כאב יותר אמרו שהתבדיתי

מי יודע עליי יותר ממני

מי יודע מה אני ומה אינני

מה נשאר אמיתי כששמים את המשקל בצד

מה נשאר ממך כשטוב לך לבד

קמים במיטה כול בוקר באזור האפור

מביטים במראה ולא רועדים מקור

מסתכלים מסביב ולא מוצאים את הבור

לפעמים מאחלים לו ומכבים את האור

רוצים לחזור לאמת שלנו, האמת החולה

רוצים לחזור ולשאול את אותה שאלה

שאלת השאלות שאין לה תשובה

שתמיד בסופה לא סימן שאלה

הרי היא נגמרת בסימן הקריאה לעזרה

מי יודע עליי יותר ממני

מי יודע מה אני ומה אינני

מה נשאר אמיתי כששמים את המשקל בצד

מה נשאר ממך כשטוב לך לבד

אמנם החיים הם טובים באזור האפור

אך הבזקי הצבע מעטים מכדי לספור

פה אני חי בין לבן לשחור בין הבור לאפור

בין לשכוח ולזכור בין חושך לאור

פה אני קצת אני וקצת הוא וקצת החלקים שאני רוצה שתראו

ולדברים שנאבדו או נשארו מאחור, לאלה תמיד אוכל לחזור

לא לגעת רק לזכור....   

מי יודע עליי יותר ממני

מי יודע מה אני ומה אינני

מה נשאר אמיתי כששמים את המשקל בצד

מה נשאר ממך כשטוב לך לבד