שירים

גרעין עמוק של ידידות
כאבן יסוד היא בחייה
ורבדיה העמוקים של מציאות
כקוביה משחקת לפניה.

מסוגרת בצדפת החיים
עם תחושות נצורות בליבה,
וכשהקנוכיה לאבן נשקה
אבק עבר חדר לעולמה.

פתחה דלת ,נשמה אוויר
אלומת אור האירה דרכה,
רגליה טבעו בבוץ החיים
אך כל צעד קירבה למטרה.

נמשכה לקסם העבר
כגפרור הוא ללהבה
תפילתה, לנסוך אומץ
שהקוביה תשחק לטובתה

תגובות