שירים

שדה המוקשים

עולם המושגים שלך מבולבל לגמרי.
 
את מקדימה מכה לתרופה
או תרופה למכה
את אישה מוכת שמכה את המכה
ובין רגע נחשבת לאישה חזקה.
 
האהבה פורחת
אבל השקדיה נובלת
ולמרות שקמלה מקרניים חודרות
היא לפחות לא עיוורת
 
כמוך.
 
את אומרת כי-
אין מי שמכיר אותך באמת
דמגוגיה שבונה אידיאולוגיה
שנשברת על ידי הפסיכולוגיה
ממהרת ויוצאת
 
לתוך עולם קלוקל חדש.
 
ואני מחבק אותך בביקורת
על אף שאמרו לי שהיא כלי לחינוך
אני הססן ופחדן הנותן לבהלת
להיות לי כלי לתדרוך
 
אז מי כאן אשם אם כולם התבלבלנו
ואולי זה רק שנינו עם נחמה דמיונים לטפשים
יעידו מיטב חכמי הדור הקודם:
כי אנושיות היא אירוניה ואין מנוס
משדה המוקשים.

תגובות