פה לא תשכון אהבה

זוכר את היום בו אהבתי אותך

ישבת בוכייה במבט מכונס

אני שפשפתי עיניים

ואת הבטת לשמים

הלילה האיר, הקור לא וויתר

דיברת לאט, הקשבתי מהר

הגשם התפורר בעצבות

לא היה לנו כוח למות

אז סיפרת לי על איך הוא הלך

על למה, כיצד ומדוע דווקא כך

מה שבער בי לא יכולתי לומר

הזמן שבינינו היה מאוחר

כשיצאנו לשתות בלילה אפל

הרגשתי לפתע איך אני מתבולל

בין מין, אושר ודת

נעצת בי מבט מהופנט

את נשקת בשפתך, ליטפת בידיך

תחושה שכזו, התחלתי לדעוך

ואת בתמימות, נתת לי מפתח ללב

ואני בטיפשות, לא אמרתי אוהב

אז המשכת לבדך, ואני לצידך

צופה מהצד, וצולל לכאב

כשהלכת איתו לביתך

לא נותר בי דבר בשבילך

לא דיברנו ימים, שתקנו לילות

כאב שכזה לא יצא לי לחוות

לא נרדם, לא ישן, לא עוברת דקה

בלי תמונה שלך ושלו, אצלך במיטה

כששאלת מה קרה, עניתי שותק

איך לא ידעת שלך משתוקק

אז נשכתי נפשי בדממה עצורה

את המשכת לדבר כאילו כלום לא קרה

את חייכת חיוך השייך רק לך

עצמתי עיניי, ראיתי מלאך

מעל ראשך מוטלת הילה

פה לא תשכון אהבה

מבחוץ הקולות, קוראים לי לבוא

הנח לליבה, היא כבר שלו

ופחד נורא ואיום

אני לא אמרתי שלום