שירים

אן

אן אהבה את הבובות
הקרועות בחדרה
והיא זו שקרעה ופרמה לחפש בהן לב
לוודאי כי יש מי שאוהב גם אותה.
 
אן מחביאה שירים מביכים במגירה
לא שפתה מביכה בעינייה
כי אם חייה, מאשימה כל הזמן את עצמה.
 
ובשירי הזהרתי-
זו העת לאהוב את אן
לחבקה.
 
אן מלטפת יד מדממת
מרגישה כי זקוקים לה רק כשרע
ומי יזדקק לה אם אן לא זקוקה לעצמה.
 
אן מתאהבת במילים הגבוהות
איתן מממשת יצר בהמי ונמוך
"היום"-היא אומרת-"קוראים לזה אהבה"
 
ומי קורא לה?
א   (י)  ן
רק חבר דמיוני זועק בחדרה
כי נשבר כבר גם לו.
 
זו העת לאהוב את אן
לחבקה
אך העת הפך מאוחר
כי אן
ה
ת
ר
ס
ק
ה.
 
 
 
 

תגובות