נאנח/גיא רגב

ראיתי אותו בקרן רחוב

ישוב על ספסל שבור

זכרתי אותו בימים אחרים

עת היה הולך הוא זקוף.

ניגשתי אליו

התיישבתי לצידו

מנסה להקשיב לרחשי קולו.

והוא נאנח

עיניו עצומות

וליבו מפרפר רוצה חירותו

מי אני כי אפריע

מנוחתו.

עוטף את גופו

מכסהו במעיל

והוא נאנח

ודמעה בלי גיל

מכסה את פניו

מרטיטה את ליבי

זה האיש.

כבוד אחרון

זה כול מה שמבקש

האיש על הספסל

בקרן הרחוב

ואני מכבדו

לפחות את זכרו

נאנח היום במקומו.

כול הזכויות שמורות לגיא רגב©