הפיתוי 2

בחיים אנו לומדים בדרך כלל בדרך הקשה מה

טוב ומה רע, אך אף אחד לא מלמד אותנו

מה עושים כשצריך לבחור בין אחד לשני ומה

ההשלכות של הבחירה , אם בכלל ...

 טליה חלמה חלום על

עוז, הפיתוי הארור שלה  ובחלום שבו כל פנטזיה

 יכולה להתקיים בלא לתת לאיש דין וחשבון

היא בוחרת לברוח מהפנטזיה האישית שלה שמתממשת

בחלומה בצורה כל כך אמיתית . בחלום היא נמצאת קרובה כל כךאליו עד שהיא מרגישה את הבל פיו על לחייה . ואז כקורא

את מחשבותיה ידו נשלחת בנחישות ונוגעת בגופה וקולו

 אומר  " ואוו רציתי לעשות זאת כבר הרבה מאוד זמן טליה "

אך היא נבהלת כל כך ומתחילה לצעוק שכולם ישמעו " לא זה לא בסדר ..אתה נשוי .. יש לך ילדים אישה ... "  בלי לחכות לתשובה בחזרההיא בורחת מהר ככל שהיא יכולה ולא נכנעת אפילו בחלום שינתה נטרפת עקב כאב מפלח איפה שפעם ידו נגעה בה בחלוםוזה מרגיש כל כך מרגש אמיתי ומפחיד. לא חולפות כמה שעות וטליהפוגשת במקרה לא במקרה ,בעוז  שהפעם נראה כמו כבוי מבפנים , זה גורם לה להקלה

שהחלום הוא רק חלום ותו לא. אך בליבה

מנקרת עדיין  אותה תחושת עצבות שחשה שראתה את אותו

פיתוי עם עיניים כבויות וחיוך נימוסי מזויף שכבר הספיקה ללמוד לזהות אחרי שראתה אינספור חיוכים לבביים אמיתיים שהמיסו אותה מבפנים לגמרי . המחשבה הנוראית מנשוא שעוז כנראה חולה ואפילו חולה מאוד מכאיבה לה מאוד והיא כל כך רוצה לדעת אם יש אמת או לא בדבר , מה שמאשר לה את התקרבותה המיוחלת אליו. היא כל כך רוצה לחבק

בלי מילים ולנחם, היא כל כך רוצה לגעת מה יש מאחורי

אותה קליפה שמוצגת

לעיני כל העולם ככריזמטית ודרמתית עד כאב ורק אז

תוכל בוודאות לתת מנוחה לנשמתה שלא מפסיקה לתהות

ולשאול. אך איך היא עושה זאת בלא להיכנע ליצרים שמכרסמים בה מבפנים? אך היא פשוט חייבת לדעת , חייבת לגעת רק  קצת ...

לכן היא כן תכניס את עוז לחייה ורק לשם הידיעה ולא

יותר מזה... או לפחות כך  היא מקווה שיהיה...