דף לבן

חיי כדף לבן, נקי

כותבת בו מיום היוולדי

עט ורדרד, חיוך על שפתיי

השנים חלפו, ליבי הרגיש בשל

לכתוב בשניים – אם ירצה האל

חיכיתי לבואך, כתבתי שיר, תפילה

צבע העט הפך אדום לוהט

כשהרגשתי משהו בבטני בועט

ומרגע היוולדה כאילו הדף התהפך, השתנה

המילים קיבלו משמעות חדשה, מהות

הדף התמלא במילות תודה על הזכות

חיי כבר לא דף לבן, צבעוני ומלא אהבה

המילים החלו נכתבות מעצמם, ליבי התמלא גאווה

אהבנו, אין מילה שתתאר את האושר

שרדנו מכשולים ועשינו זאת ביושר

חדר המיטות התמלא בתשוקה, רצינו האחד את השני

החשק העז הוליד פרי בשנית, את פרי בטני

האושר היה מהול באהבה

האהבה הובילה אותנו בכל עת

והדף? העט? לא זוכרת באיזו פסקה הכל השתבש

מרגישה כמו שהעט נלקח מידיי, נחטף

משהו רודף אותנו, למה אי אפשר לעצור?

הדף מתמלא בכתיבה לא שלי, לא שלך – העט הפך שחור

והזמן, את שלו הוא עושה לטוב וגם לרע

ובחדר המיטות שוררת דממה

הנר נמס עד לתחתית, עוד מעט ויגווע

רוצה לאחוז שוב בעט, לכתוב מנגינה ישנה

מוצאת את עצמי כמו לפני שהכרתיך

כותבת שיר, תפילה

האם תישאר שלי ואני שלך?